בדברי ימי ההיסטוריה של הרוק מצאו המיספיטים נישה יוצאת דופן. הם מעולם לא היו מיומנים מדי (עורך'הערה: שלושה מתוך חמשת השירים הראשונים שלמדתי לנגן על בס היו שירי Misfits), מעולם לא היה להם מצעד אלבומים גבוה מ -70 וההרכב המקורי התפרק במהלך רייגן'הקדנציה הראשונה. עם זאת, אין ספק שהם אחת מלהקות הפאנק החשובות בכל הזמנים.
למרות שכל כך קל לצחוק על המיספיטים – מנעולי השטן, האיקונוגרפיה הגועלית, דנציג'זה בעצם ההוויה – קל לא פחות להתאהב בהם. רוב המעריצים, כולל הבחור הזה, מוצאים שמחה לעשות את שניהם. קח את המילים מהשיר האיקוני שלהם, "אנחנו 138." הם … מטומטמים. השיר מעורפל עד כדי גיחוך, לא'אין לי באמת נקודה ובסך הכל, הם מעלים טיעון טוב נגד המילה "פחות זה יותר." עם זאת, השיר הזה מזעזע. אני'אני אצעק אליו בכל פעם שאני שומע אותו. אני אפילו מתרגש מעט כשאני מסתכל על השעון ומבחין שהשעה היא 1:38. זה'זה כל כך טיפשי, אבל בהרבה מובנים, זה'זה מה שהופך את Misfits לכל כך גדולים. זה'כאילו כולנו – למעט אפשרי של גלן דנציג – נכנסים לבדיחה.
הפיתוי הזה עוזר להסביר מדוע יש כל כך הרבה קעקועים של רוח הארגמן, הלוגו הבלתי נשכח של Misfits. זה גם לא'לא כואב שהלוגו די מגניב.
בגלריה שמתחתיך'אמצא המון קעקועים של Misfits. רצינו למצוא 138 מהם, אבל שם'זה רק כל כך הרבה זמן ביום. אז תניע את הסטריאו שלך ותתן'הולך לאן שהנשרים מעזים….