כיצד השפיעה הגדילה בדרום אפריקה עליך כאמן?אני לא חושב שהדבר השפיע עלי יותר מדי, מכיוון שעדיין הייתי צעיר מאוד כשגרתי בדרום אפריקה. אמנות אז הייתה רק תחביב; מדי פעם הייתי מצייר אם היה לי משעמם, אבל מהיותי בבית הספר דאגתי יותר לעבור את בית הספר כמה שיותר מהר. מעולם לא חשבתי שאהיה אמן מקצועי. אני מניח שאם אחשוב עכשיו; אני אכן מוצא השראה במלאכות אפריקאיות (פסלי תיל/עץ).
איך הגעת לציור?למעשה התחלתי לצייר לאחר קעקוע. ברגע שמצאתי את הסגנון שלי, רציתי להיות מסוגל לתאר במדויק אפקטים של צבע (התזות, מרקמים, טפטופים וכו ‘). לכן, הייתי צריך ללמוד לצייר על מנת שאוכל להבין כיצד נוצרים המרקמים והתנועות.כיצד התפתחה עבודתך לאורך השנים?הסגנון והטעם שלי משתנים לנצח. אני אוהב להיות זורם ולומד כל הזמן דברים חדשים. באמצעות קעקוע למדתי יותר על ציור ודרך ציור למדתי יותר על אמנות. השניים הולכים יד ביד עם אחרים, כאשר אחד מהם משתפר, כך גם השני. כשאני לומד טכניקה חדשה בציור, אני מנסה באופן אוטומטי לחקות אותה בקעקועים שלי ולהיפך. חקרתי גם ציור עם מדיומים שונים כדי לקבל הבנה רחבה יותר של מה שאני מעדיף. התחלתי בצבעי מים, ואז עברתי לאקריליק, ועכשיו אני לומד שמנים. כל מדיום עזר להתפתח ולעצב את עבודתי לאורך שנים.
כיצד השפיעה המעבר לאמסטרדם על עבודתך?אני חושב שהלם התרבותי היה דבר טוב בשבילי. דרום אפריקה מאוד שמרנית, ואמסטרדם היא חשיבה ליברלית וחופשית הרבה יותר. זה עזר לפתוח את דעתי ולהסתכל על החיים בפרספקטיבה אחרת. בעבר, הייתי מאוד סגור ורק עקבתי אחר מה שהחברה רואה בו “נורמלית” לא עבר הרבה זמן עד שהתחלתי להיות יותר פתוח ולמדתי לקבל הערכה לכל דבר בחיים. עם השנים העבודה שלי הפכה מופשטת יותר כשהתחלתי להתרחק מדברים מסחריים מדי.כיצד מרובת המדיה משחקים תפקיד באמנות שלך?זה עוזר לשמור על דברים טריים ומעניינים. עם סדרת השיברי שלי, היא מעניקה לתמונות אלמנט תלת -ממדי נוסף, [מה שהופך אותה] לוויזואלית בעלת השפעה רבה יותר. בעזרת חלקי ההשעיה שלי, שהם ציורים של מתלי שעבוד, הציורים מסוגלים לתלות על חבלים וזה משהו שלמיטב ידיעתי מעולם לא נעשה בעבר, ובכך לתת לאמנות יתרון נוסף. אני רוצה ליצור יצירות אמנות המציגות את היופי והאלגנטיות של משהו שהוא מאוד לא מובן.
מה שנתן לך השראה לראשונה לגבי שיברי?אשתי ואני עוסקים ב- BDSM. זה משהו שתמיד היה חלק מחיינו האישיים. מגיל צעיר, מצאתי שעבוד חבלים יפני מסקרן ויפה. זה משהו שלדעתי אתה צריך להיות מעורב בו כדי להבין אותו במלואו. החברה באופן טבעי רואה בה חולה או סוטה מכיוון שהאדם הממוצע אינו מבין זאת. אני חושב שזה גם עושה את זה יותר מעורר השראה כי זה מרגיש טאבו, או שאתה אוהב את זה או שונא את זה. זה טבעי לרצות לצייר דברים שאני אוהב, וסצנת הפטיש היא משהו שהוא חלק מחיי ולכן משהו שתמיד יעניק לי השראה. מעניין אותי לראות שלכל אידיוט בעל ידע שנפגע מציור, יש אדם בעל אופי דומה שמבין את עבודתי ומעריך אותה.אילו אמנים משובחים הם חלק מההשראה הגדולה ביותר שלך?אני אצטרך לומר ג’ף גוג, כריס אורח, קייסי בוג ואגנס ססיל.האם אי פעם אתה משתמש במודלים חיים לעבודה שלך?אני עושה לפעמים, אם אני לא מצליח למצוא את הפוזה הנכונה שאני מחפש. כשאני משתמש במודל, אני מצלם אותם ועובד מתוך התייחסות.
מהו התהליך ליצירת אחד הציורים שלך?הכל מתחיל במציאת הפוזה הנכונה. אני מוגבל לזווית שבה הגוף צריך להיות, כי אני באופן טבעי לא יכול לגרום לחבלים להיכנס ולצאת מנקודת מבט, הם יכולים לשכב רק על הבד. אז התנוחה צריכה להיות כמעט תמיד פרופיל ראש או צד לגמרי, שהיא בדרך כלל הזווית הגרועה ביותר לשימוש לציור. לאחר שמצאתי את התנוחה הנכונה, השאר די קל. הציור הוא החלק המהנה. ברגע שזה נעשה, אני חותך חורים בתוך הבד שבו יש צורך להשחיל את החבלים ואני משחיל בזהירות וקושר אותם למקומם. חתיכות ההשעיה מעט מסובכות, אני צריך לבנות חיזוקים נוספים על גב הבד כך שהוא חזק מספיק בכדי להיחזק מנקודות ההשעיה הנכונות על הציור ולא להרתע מהפוזה..מהן המטרות שלך כצייר שאתה מקווה להשיג בחמש השנים הקרובות?אשמח למצוא את האיזון בין ציור לקעקוע, שאני יכול לצייר במשך חצי שבוע וקעקוע לשאר. כרגע אני יכול לצייר רק 2-3 פעמים בחודש אם יש לי מזל. רק פתחתי סטודיו וגלריית אמנות משלי אז סוף סוף יש לי מקום להציג את העבודות שלי כמו שצריך. בעתיד אשמח לערוך תערוכות יחיד בגלריות אמנות אחרות ברחבי העולם. רציתי להוציא ספר על האמנות והקעקועים שלי. אני רוצה ללמד סדנאות ולעשות שיתופי פעולה עם אמנים אחרים.