תעצום את העיניים. עכשיו דמיינו את סוג אורח החיים שהופך אדם לרגיש להתקף לב. תפתח את העיניים. עומד מולך בוב הארפר, שבגיל 54 אימן אמריקנים עם עודף משקל ב”הגדול המפסיד “ב -15 השנים האחרונות, היה פעם ספורטאי קרוספיט נלהב ובסך הכל, שמר על מבנה גופני כמעט מושלם לאורך כל חייו. אבל, ב -12 בפברואר 2017, חייו של הרפר יצאו מאיזון כאשר לקה בהתקף לב של אלמנה, שלפי המכון לרפואה יש שיעור הישרדות של פחות מ -10 אחוזים.
“הדבר האחרון שאני זוכר היה ה -11 בפברואר”, משתף הרפר, שבילה את הערב במסעדת ווסט וילג ‘עם חברים. “זה היה לילה מוקדם, עזבתי אותם, הלכתי הביתה והדבר הבא שאני זוכר, הייתי בבית חולים יומיים לאחר מכן אמרו לי שלא רק שקיבלתי התקף לב אלא נכנסתי לדום לב”.
צילום: פיטר רסלר
ממה שאמרו לו להרפר מחברים לאחר שהתעורר בבית החולים, הוא התלונן על סחרחורת ולא על עצמו במהלך בוקר הפיגוע. ואז, באמצע האימון שלו, הוא שכב והתגלגל לצד שלו. למזלו של הרפר, בבניין היה רופא שנכנס למצב התקפה מלא לאחר שראה את הארפר כחול על הקרקע. בזמן ביצוע החייאה, הרופא התקשה לגרום לדפיברילטור להתנתק, שכן הרפר כבר התיישר. “אמרו לי שזה יכול להיות אצל אנשים מסוימים, אבל הוא היה כל כך מתמיד והמשיך לבצע החייאה עד שעבר לי זרם כלשהו בלב”, מסביר הרפר. “עד אז הגיעו חובשים ונתנו לי את מלוא המרץ”.
עבור מישהו כמו הארפר, שהקדיש את חייו לאחריות על בריאותם של אנשים אחרים, קשה לשחזר את הרגע הזה. “לאבד שליטה היה ממש קשה כי הבריאות והכושר הגדירו אותי. זה מי שהייתי, הייתי הבחור ההוא. ואז, פתאום, הייתי בבית חולים במשך שבוע ”. לאחר שעזב את בית החולים הרפר התקשה לחזור לשגרה הישנה שלו ולמרות הרצון לקפוץ חזרה לקרוספיט, לא הייתה דרך חזרה לאורח החיים שלו בעצימות גבוהה. “יכולתי להסתובב רק בלוק שלי וזהו,” משתף הרפר. “כשהייתי חוזר פנימה, הייתי מותש מזה והייתי צריך להתחיל להסתכל פנימה. זה היה ממש קשה ועברתי הרבה דיכאון בגלל זה ”.
אבל מהמקום החשוך ההוא, הארפר הבין שיש לקח ללמוד כמעט מאובדן חייו. “תמיד הייתי אדם מאוד קיצוני ואנשים אומרים שאירוע טראומטי בחייך יכול להוות ברכה במסווה”, אומר הרפר. “אני באמת שונא את זה אבל זה כן לימד אותי משהו ומה שלימד אותי זה איזון.” היום, שנתיים וחצי לאחר מכן, חייו של הרפר עשו 180 שלמים, מהאימונים שלו ועד הדיאטה שלו. לפני התקף הלב שלו, “אם לא הייתי מגיע לחדר הכושר, אז היה גיהנום לשלם”, אבל לאחר מכן, הוא היה צריך למצוא דרך חדשה לשחרר את החרדה שלו. “אני עדיין מאוד אינטנסיבי, אבל מצאתי דרך לאזן את זה יותר. זה הרבה יותר קל כי אני לא צריך להיות כל כך גדוד ונוקשה “.
מאז החליף הארפר קרוספיט ביקרם יוגה, מה שנותן לו את ההקפדה שאליה הוא משתוקק מבלי לגבות מחיר בלבו. “השיעורים האלה מאוד מובנים וקשיחים, הם 26 תנוחות ושני תרגילי נשימה בכל פעם”, מסביר הרפר. “אם אתה עושה את אותו הדבר כל יום, זה יכול להיות מונוטוני, זה יכול להיות מייגע, וזה מעלה הרבה חרא. זה כל כך אינטנסיבי בצורה הזאת, אבל זו דרך מעולה להרהר. “
לפני התקף הלב שלו, הרפר היה מסוג האנשים שדחפו אימון קשה, לא משנה מה. וכמאמן ב- The Biguser Loser, ראית את הפילוסופיה הזו מתרחשת לאורך 16 עונות ומאות מתמודדים נדחקים לגבול. עם זאת, מדיטציה לאחר ההתקפה גרמה לשינוי לב דרסטי של הרפר. “בזמן האחרון שיניתי משהו ושם אני אם אני לא רוצה לעשות משהו או שאני פשוט לא מרגיש את זה, אני פשוט יושב. אשב שם ואנשום פנימה “, אומר הרפר. “ויתור השליטה גרם לי להרגיש הרבה יותר טוב ולדעת שאני לא צריך לעשות הכל. במשך הזמן הארוך ביותר חשבתי שאני חייב לעשות הכל ואני צריך לדחוף עם משהו שצריך להיות כל כך קפדני וכל כך קשה. אבל זה כבר לא ככה וזה מרגיש הרבה יותר טוב “.
האימונים של הרפר אינם הדרך היחידה שבה למד לוותר על השליטה. במהלך תהליך ההחלמה שלו, הרפר הסתמך על צוות תמיכה, כולל ארוסתו. עם זאת, הוא נשען גם על מעריציו ונכנע לחלוק את סיפורו באופן גלוי ברשת. “דבר אחד שהחלטתי לעשות הוא להיות שקוף לחלוטין במהלך ההתאוששות שלי. נכנסתי לרשתות החברתיות ובאמת הראיתי את הפגיעות שלי, זה משהו שמעולם לא עשיתי מעולם “, אומר הרפר. “ברגע שהצלחתי להוציא הכל, זה התחיל לגרום לי להרגיש טוב יותר ולא הייתי צריך להיות אף אחד בשביל מישהו אחר מאשר מי שהייתי ביום נתון. הייתי צריך להחזיק את זה, בכל צורה, צורה או צורה. ובמבט לאחור בדיעבד, זה ממש עזר לי. “
צילום: פיטר רסלר
היותו פגיע ברשת לא רק נתן להארפר תמיכה בזמן הצורך שלו, אלא שהוא פקח את עיניו לקהילה חדשה לגמרי של אנשים שיוכל לעזור בסיפורו. “אני מסוגל להסתובב בארץ עכשיו ולדבר עם שאר ניצולי התקפי לב”, מסביר הרפר. “אני גורם להם לדבר איתי על הסיפורים שלהם והסיפורים האלה עוזרים לאנשים שעברו התקפי לב. מכיוון שאני יודע שהם מפחדים, התעוררתי בחדר החולים הזה. אני יודע מה ההרגשה לשבת שם ולב לי לתת לי על זה ”. הרפר הקדיש כל חייו לעזור לאחרים בבריאותם, אך מנקודת מבטו של מאמן מקצועי. כעת, הוא מסוגל להכניס את עצמו לנעליו של כל שורד התקף לב ולהבין באמת את השפל הנמוך ביותר שלו. “זו החוויה המשפילה ביותר בעולם כולו”, אומר הרפר. “זה כמו ללכת מרגיש כמו סופרמן, שם הייתי עוזב שיעור ואומר ‘אני בן 50-מה ורואה מה אני מסוגל לעשות’. זה היה אות של כבוד ואז, פתאום, הכל התנתק ממני. ”
מפשיטת כוחו ועד לשיחה עם ניצולים ברחבי הארץ, הרפר השיג הבנה חדשה לגבי מי הרגיש לחוות התקף לב. “כשהייתי ילד, התקפי לב תמיד נתפסו כסוג של מחלה של גבר. גבר יקבל התקף לב ואישה תחלה בסרטן השד. ועכשיו אתה מבין שזה ברור שזה לא המצב “, אומר הארפר. “ואז זה הפך לדבר שדמוגרפיה מסוימת חשופה יותר להתקפי לב. האם אתם סובלים מעודף משקל? האם אתה מעשן? אתה לא שומר על עצמך? ” בהתקדמותו ובהיותו שקוף בנוגע לבריאותו, האפר שופך אור על המציאות של בריאות הלב. ההיסטוריה המשפחתית ממלאת תפקיד עצום בקביעת הסיכוי של מישהו להתקף לב ולאחר שאיבד את אמו כמו גם את סבו לגורל זה, הוא התרחק מהאמת במשך שנים, עד שכמעט היה מאוחר מדי. אבל כעת, לאחר שקיבלה הזדמנות שנייה, הרפר מעודד את כולם לבדוק את ההיסטוריה המשפחתית שלהם ולדבר עם הרופאים על שינויים שהם יכולים לבצע היום..
למרות שחשוב להסתכל קדימה ולהיות מוכן לכל מה שיקרה בדרכנו, הרפר יודע עכשיו לחיות את הרגע ולהפיק את המרב מכל יום. “אנחנו לא יודעים מה עומד לקרות ואנחנו לא יודעים מה צופן לנו העתיד”, אומר הרפר. “אז ככל שיכולתי להפסיק להסתכל על העתיד ולהתמקד בכאן ועכשיו, זה היה דבר גדול. אני חייב לעשות מדיטציה על זה ואני צריך להתמקד באמת היום “.