דרכו של רוברטו קרלוס סאנצ’ס מסה להפוך לאמן קעקועים הייתה בלתי נתפסת לפני עשרות שנים, אך ככל שהתעשייה מתפתחת, סיפורו הופך לנפוץ. לאחר לימודיו בבית הספר לאמנות, מסה הכניס את יסודות הציור לעבודתו על העור. המסע שלו לא היה ישר וצר-הוא בילה שנים רבות בלימוד קעקועים באמצעות ניסוי וטעייה, אך כיום הוא אחד האמנים המבוקשים ביותר בקראקס, ונצואלה. תפסנו את מסה כדי ללמוד כיצד התחילה אהבתו לאמנות, מה נתן לו השראה לעבור לוונצואלה, ואיזו עצה הוא ייתן לאמנים שאפתנים.
קח אותנו בחינוך שלך בקובה וכיצד הוא גרם לך להפוך לאמן קעקועים.
מגיל צעיר אני'תמיד הייתה לי זיקה רבה לאומנויות, וציור היה אחד הדברים שהכי נהניתי מהם. בסוף שנות ההתבגרות שלי, הייתה לי ההזדמנות לעבור את מבחני הכשירות להיכנס לבית ספר לאמנות בעיר סנטיאגו שבקובה, ומאז הקדשתי את כל חיי לאמנות. מאותן שנות לימוד, בהן רישום וציור היו תרגיל מתמיד, כמו גם קריאת ספרי תולדות האמנות, ביקור בגלריות ותערוכות וחיים בסביבה זו, הצלחתי להשיג מגזיני קעקועים שנתנו לי הרבה מוטיבציה. באותו זמן, רוברט הרננדז נתן לי השראה ורצון להתנסות. זה הוביל אותי לבנות את המכונה הראשונה שלי, שיצרתי עם מנוע קלטות רדיו, סמן שארפי ועט..
האם אתה חושב שבית הספר לאמנות עזר לקריירת הקעקועים שלך?
בית הספר לאמנות היה חיוני בשבילי. למידה על התוכן האסתטי, שפת היצירה והסמליות שלה סייעה לי להתפתח כאמן קעקועים.
איך היית מתאר את סגנון הקעקוע שלך ומי הם כמה אמנים המעניקים לך השראה?
בימינו הריאליזם והסוריאליזם קובעים את מהלך עבודתי. כיום הקעקוע מתפתח כל הזמן, ולכן הגדרת סגנון האמן יכולה להיות מעט קשה.
הרננדז היה, ועודנו, כוח מניע בקריירה שלי. אמנים כמו דמיטרי סמוהין, ג’ף גוג, פול בות ‘, ניקו הורטדו, סרחיו סאנצ’ס, יומיקו מורנו, דרווין אנריקז ואמרסון פבון מעוררים בי השראה..
מה התהליך שלך לעיצוב קעקוע וכמה זמן אורכות הפגישות שלך בדרך כלל?
אני מאוד אוהב ליצור סיפורים. מרגע שלקוח מספר לי את הרעיון שלו, אני מנסה לתרגם כל מילה לתמונה ובדרך זו אני מתחיל את תהליך היצירה שלי. כל מפגש אורך כשש עד שמונה שעות, מה שמאפשר לי לשרטט את העבודה ולהתחשב במורכבותה. אני אוהב לקעקע את צורת הציור והצביעה, כך שהשיעור הראשון משמש לציור הרעיון על הגוף ולאחר תהליך הריפוי אני מדגיש ומעמיק את הניגודיות, הניואנסים והעומק בצבע או בצללים..
איזה תפקיד ממלא המרקם בעבודתכם ומהם המרקמים האהובים עליכם ליצור בקעקוע?
אחד הדברים שהכי מעניינים אותי בעת הציור הם מרקמים, וזה היה משהו שניסיתי להעביר לקעקועים שלי. אני מחשיב אותו כתוסף חשוב מאוד בתוך היצירה – המרקם החזותי מאלץ את הצופה לעצור, ופסיכולוגית, הוא מעורר רושם. השגת זה על העור מאוד מעניינת והופכת לאתגר, שכן אני לוקח בחשבון את הקנבס. הטקסטורות האהובות עלי לקעקע נמצאות בין היתר בעץ, עלים מיובשים וחומר מקולקל.
איזו עצה היית נותן לאמנים שרוצים לקעקע כמוך וכמה זמן לקח להגיע למקום שאתה נמצא בו עכשיו?
אמנות דורשת לימוד והתמסרות מתמידים. במקרה של קעקוע, ציור ורישום הם בסיסיים, מכיוון שהם נותנים לאמנים הבנה רבה יותר של מרכיבי השפה החזותית והטיפול בנפח, צבע, אור, צל, פרופורציה, קומפוזיציה וכו ‘. חיפוש ביצירותיהם של אמנים בולטים סגנונות שונים והשתתפות באירועים או סמינרים בהם ניתן לצפות טוב יותר בתהליכי האמנות היא קריטית. זה הדבר הראשון שמי שמתחיל במקצוע הזה חייב לעשות וכולנו שכבר נמצאים בו צריכים להמשיך. על מנת לעשות קעקוע טוב, עליך להמשיך לצייר ולעולם לא נמאס להתנסות, ללמוד ולחקור.