למרות שקעקוע, הן כאומנות והן כמקצוע, קיים כבר מאות שנים, רק לאחרונה העולם מחוץ לתעשייה החל להבין את הניואנסים של התפקיד, במיוחד כשזה מגיע לגופניות. קעקוע הוא עבודה מאוד תובענית פיזית ועם הזמן, השעות הארוכות, העמדות הלא נוחות והרגלים גרועים בדרך כלל עלולות להביא לתוצאות בריאותיות חמורות. אף אחד לא מכיר את המציאות המצערת הזו טוב יותר מאשר דורב מוריסון, שהחל לקעקע לפני למעלה מ -28 שנים ולמרות אורח חייו הפעיל, סבל מהשלכות קיצוניות. “לפני כעשר שנים אובחנתי כסובלת ממרלגיה פרסטטיקה, שהיא הדחיסה של עצב הירך. מאוחר יותר נודע לי שיש לי פריצת חוליה T7 שאני משתקת ממנה קלות “.
צילום: לינה אנדרס
בעיותיו הבריאותיות של מוריסון לא הגיעו בבת אחת, הן נבנו בהדרגה עם הזמן ובהתחלה הוא טיפל בכאבי הגב שלו בשיטות קונבנציונאליות. “כנראה התחלתי להבחין בכאבים בגב ובירכיים שמונה עד עשר שנים לקעקוע”, משתף מוריסון. “קעקעתי שעות ארוכות כשהייתי עושה חתיכות ושרוולים אחוריים גדולים. ואז מצבי הניוון יכולים להתחיל בכתפיים ובגב שלך. ” מוריסון התחיל בטיפול במה שהוא מאמין שהם שרירים תפוסים ואולי דלקת פרקים עם ביקורים אצל כירופרקט ומטיפולי עיסוי, אולם נדרש ביקור אצל רופא כדי להבין את הבעיה: עמוד השדרה שלו. משם הוא הגיע למסקנה שבעיותיו הבריאותיות נבעו מהדרישות הפיזיות שהמקצוע הזה דורש. “לא היית חושב שמשהו כל כך נייח יפגע בגוף שלך כל כך, אתה יודע?” אומר מוריסון. “אבל אלה הדברים שתמיד פוגעים בגוף שלך בצורה הגרועה ביותר. אם היית רץ או מסתובב, המתח יתפזר בכל הגוף. אבל בקעקוע, עמוד השדרה, שרירי הגב והכתפיים שלך לוקחים את עיקר הדבר “.
בעוד שאנשי מקצוע רבים חווים כאבי גב משנים של שיפוע על שולחן, אמנים נדרשים למעשה ליציבה לא טובה על מנת לעמוד בדרישות הקעקוע. “כקעקע, אתה שותל את הירכיים שלך, לא משתמש ברגליים ובמקום זאת משתמש בעמוד השדרה, שרירי הבטן ושרירי הגב התחתון”, מסביר מוריסון. “מצד מתפתלים מצד לצד, אמני קעקועים יוצרים שרירים גדולים יותר בצד אחד של הגב, מה שמפעיל מתח על עמוד השדרה. זה גורם להרבה מקעקעים לבעיות מותני נמוכות יותר מכיוון שהגב שלך צריך לעשות יותר עבודה כדי להחזיק בעמדות אלה. כל מכונה תתקלקל אם תעשה לה את זה “.
צילום: לינה אנדרס
מאז שנודע לו על מצבו, מוריסון השלים עם הגורל הבלתי נמנע שאומני קעקועים כבר נתקלים בו או יחוו ככל שעובר הזמן. עם זאת, במקום לשבת, הוא נשען על הנושא ומאמין שיש דרכים למנוע בעיות אלה אצל אמנים צעירים יותר. וזאת על ידי הפיכת המידע הזה לזמין כך שאמנים יוכלו להתמודד עם בריאותם כדי להבטיח קריירה ארוכה, משגשגת וללא כאבים. “בשנייה שאתה מתחיל להתמודד עם כאב, שים לב אליו ואל תתעלם ממנו על ידי המשך הלקוח הבא שלך”, משתף מוריסון. “לכל אמני הקעקועים צריך להיות תרגיל או מתיחות. לאחר קעקוע, הם לא הולכים הביתה או הולכים לשולחן הציור, אלא מותחים ומחזקים את גופם כדי להפוך את התחושה. ” מוריסון גם ממליץ לאמנים לצמצם את ההפעלות משש עד שמונה שעות רגילות לשלוש שעות בכל פעם, מה שיכול להועיל הן לאמן והן ללקוח..
צילום: לינה אנדרס
בגלל הדרישות הגוברות למפגשים ארוכים על יצירות גדולות, כאשר כמה אמנים מקעקעים באופן קבוע במשך שמונה עד עשר שעות רצופות, הם יתחילו לראות את ההשפעה הפיזית הרבה יותר מהר מקודמיהם. “בימים ההם, לאמני קעקועים משנות השישים והשבעים אין סוג של בעיות גב שמשפיעות על הקעקועים של היום כי הם עשו קעקועים קטנים יותר”, אומר מוריסון. “האמנים של היום עושים חלק אחורי אחרי יצירה אחורית. גודל ופרטי הקעקועים שנעשים כיום דורשים יותר שעות, המפרקות את הגוף הרבה יותר מהר “. ולמרות שהשינויים הללו ידרשו קורבנות רציניים מצד אמנים, במיוחד בעולם הדורש יותר ויותר תנאים, הם יכולים להשפיע רבות על אורך חיי הקריירה. “המידע הזה יכול היה לעשות את כל ההבדל בעולם”, משתף מוריסון. “יכולתי לקעקע עוד עשרים שנה בנוחות ולהיות בקריירה של חמישים שנה אם לא הייתי מבלה כל כך הרבה זמן להתכופף לקעקע”.
אבל כשזה מגיע להוציא את המילה לאלפי האמנים בחוץ, מוריסון לא יכול לעשות את זה לבד. אם אמני קעקועים רוצים לחולל שינוי בחייהם, כמו גם בחיי הדור הבא, מידע זה צריך להיות מוצג כבר בהתחלה. “מודעות לבריאות צריכה להיות חלק מכל חניכה”, אומר מוריסון. “הילדים שנכנסים לקעקוע לא ידעו את זה והמטרה של שיתוף המידע הזה היא למנוע מהדבר לקרות כי הם יכולים להאריך את הקריירה. אתה לומד על עיקור כדי למנוע ממך לחלות במחלה או להדביק חוצה לקוח. אבל אמנים צריכים להיות מודעים גם כיצד לדאוג לשאר חלקי גופם. ”
צילום: לינה אנדרס