כל אוסף קעקועים הוא ייחודי, אבל מרטין דובסון באמת יש גוף עבודה לא ייחודי. דובסון החל לאסוף קעקועים במהלך שנות העשרה ותחילת שנות העשרים שלו, אך לפני ארבע שנים העלה את הרעיון היצירתי לטייל בעולם ולאסוף יצירות ממיטב מיטב האמנים. האוסף שלו מורכב מקעקעים מוכשרים בכל הסגנונות והם'מתאחד מחדש על ידי תבנית המשושה שבה עבודתו כלולה. תפסנו את דובסון כדי ללמוד כיצד התחיל מסע הקעקועים שלו, את חווית הקעקוע הזכורה ביותר שלו וכיצד הוא חושב שהאוסף שלו יגדל עם הזמן..
מה נתן לך השראה להתחיל את פרויקט הקעקועים המשושה שלך?
לא עשיתי קעקוע במשך שנים והייתי מודע יותר ויותר להופעת סוגים וסגנונות קעקועים חדשים מסביבי. כשאני נוסע הרבה, קיבלתי השראה לאסוף מזכרת מהמקומות בהם ביקרתי ועלה לי בראש הרעיון של קעקוע לכל מקום. בהתחלה חשבתי על לוגו של חנות קעקועים בכל עיר שבה ביקרתי, אך זה התפתח והפך ליצירת אמנות ייחודית מכל מקום, המשלבת כמה שיותר סגנונות. כשהתיישבתי על צורת המשושה הסופית זה איפשר לי להיכנס עם אמנים עם זמני המתנה מינימליים (בגלל הגודל) וזה הפך במהירות לממכר את חלת הדבש! כל קעקוע היה פרץ קצר וחריף של אנרגיה יצירתית שדרבנה אותי לשלב הבא.
מה היה קעקוע המשושה הראשון שאספת ולאן זה הלך משם?
הכל התחיל בקווינסטאון, ניו זילנד בתחילת 2016. הייתי בחופשה ממושכת וביקרתי את חברי האנטי -פודיים והמשושה הראשון היה עם קלואי מייס של הנמר הלבן. הקעקוע שלה הוא אחד האהובים עליי בגלל הפשטות החמקמקה והעובדה שהיא הבינה את החזון שלי (כשלא ממש הבנתי) ובעטה הכל! עקבתי אחרי זה עם קעקועים בסידני ובסינגפור. ואז בלונדון בחזרתי, חבר שהוסיף אקספרס ואת רשת החלת דבש זמן קצר לאחר מכן.
מהם חלק מהאמנים שאספתם מהם יצירות?
אליס ריגל, עמי ג’יימס, אנטוני פלמינג, אבי ואנונו, קרלוס רוג’אס, חיים מכלב, כריס קורליאונה, כריס גארבר, דייב טוונאל, דיג’יי טאמבה, דאנקן X, אדי דויטשה, פלו נוטאל, גיבו 0, גרייס נייטרלי, חנה פרחים, אילדו, אינמה, יעקב ווימן, ג’יימס טקס, ג’סי ריקס, ג’סי מנצ’סטר, ג’ים סילביה, ג’ון אנדרטון, ג’ון סולטן, ג’ורדן בייקר, ז’וליין ראמאג ‘, ג’סטין הרטמן, קלי ויולט, לארה סקוטון, לוקה פוליני, מארק דוראנט, מריו הרטמן, כלל מחצלת, מתיה ממבו, מתי ד'ארינזו, מייק דבריס, מייק רובנדל, מו קופולטה, NeNe, ניק הורן, נינה סמית, נוֹרמָה, עשיר ד'אמרו, רוב בורבס, רוברטו איאן, רושאן רודריגו, רוזי אוונס, שון וויליאמס, סטיב בוצ’ר, סטיב בירן, פח פח, ו ויקטור פורטוגל.
בממוצע, כמה זמן לוקח לקעקוע שלך להשלים?
כל קעקוע לוקח בין 1 – 2 שעות בממוצע. הקצר ביותר היה 7 דקות והארוך ביותר 7 שעות.
לאן טיילת כדי לאסוף קעקועים?
לונדון, ברייטון, מרגייט, לוס אנג’לס, ניו יורק, אוסטין, לאס וגאס, קופנהגן, מילאנו, בודפשט, ברלין, פריז, סרי לנקה, מרוקו, תל אביב, סינגפור, סידני וניו זילנד.
איך אתה מתכוון להוסיף לאוסף שלך?
בשנה שעברה הוספתי 90 משושים ליצירת שרוול מלא לרגליים ומילאתי עד כה ארבע כאלה כך שנותרו לי מספר שנים מהפרויקט הזה.
כמה משושים מילאת עד כה?
עקבתי אחר אלה לפי שנה:
2016 – הוספתי 17 ואת הרשת הראשונה
2017 – 14 והרשת השנייה
2018 – 14
2019 – שישה ושרוול הרגליים המלאה
2020 – שלושה עד כה
בסך הכל מילאו 54 משושים, בממוצע קצת יותר מחודש. אשתי מתייחסת לפרויקט כמנוי הקעקועים שלי.
מאיזה סגנונות אספת עבודה?
חלק מהסגנונות שיש לי כוללים יפנית מסורתית, מסורתית אמריקאית, צ’יקאנו, אותיות, מקל & לתקוע, שחור-אפור, דיוקנאות, בית ספר חדש, מופשט, קריקטורה, תלת מימד וריאליזם.
איך בוחרים את העיצובים לקעקועים שלכם?
הרעיון מההתחלה היה לאפשר לאמנים לבחור את הסגנון והעיצובים בעצמם. כמובן, אני בוחר את האמנים שאני אוהב את הסגנונות שלהם אבל לא יודע עם מה אעזוב את האולפן והגיוון הקולקטיבי הוא מה שאני כל כך נהנה בפרויקט.
לפעמים אמן יבקש כיוון מה אני אוהב. אני באמת מנסה להימנע מכך, מכיוון שאני רוצה שזה יהיה תלוי באמן אך אם נדחף אני בדרך כלל מספר להם על שלהם שאני אוהב ואנחנו יוצאים משם. מכיוון שקהילת הקעקועים כל כך תומכת, אמנים לרוב ימליצו אחד על השני ולכן אני מקבל הרבה השראה בדרך זו.
קח אותנו בחוויה בלתי נשכחת בקעקוע משושה.
אחד הקעקועים האחרונים שעשיתי היה מוקדם יותר השנה עם NeNe בלוס אנג’לס. פגשתי אותו עוד בספטמבר 2016, כשהייתי עם עמי ג’יימס בלונדון. הסתובבנו כשהייתי מקועקע ומחובר לתשוקה משותפת למוזיקה, שהיא גם התעשייה בה אני עובד. ניסינו להיפגש עם NeNe כדי לקעקע אותי מאז וזה סוף סוף קרה בינואר 2020 בקוריאה העיר בחנות שלו.
כשהוא שאל מה אני רוצה הסברתי את מושג השלטון החופשי ושאני רוצה משהו שהוא באמת הסגנון האישי שלו. הוא תמיד הלך למשהו בסגנון צ’יקאנו, אבל לפני שבחר הוא שאל אם הוא יכול לספר לי קצת על ההיסטוריה של הסגנון והתרבות. חצי השעה הקרובה הייתה מסע וחינוך מרתק, שהסבירו את הדימויים והמשמעויות שעומדים מאחוריהם. שמעתי על התרבות האמריקאית המקסיקנית, הקשר למשפחה והסמליות מאחורי השימוש בסגנון בכלא. זה היה מדהים ונתן לי תובנה לגבי המשמעות מאחורי העיצוב, הרגשתי שאני יכול ללבוש את הקעקוע קצת יותר אותנטי, למרות שאני כל כך רחוק מהתרבות.
מאילו אמנים היית רוצה שיקעקע בעתיד?
היו לי 6 קעקועים שהוזמנו לפני קוביד אשר היה צריך לבטל אותם. עם דנסין, הנינג, ויקטור צ’יל, דודא לוזאנו, ערוך צבעים ועם אווי, היא's מחנות הקעקועים המקומית שלי בה הלכתי עברתי כל יום במשך 10 השנים האחרונות. אני אוודא שכל אלה יקרו ברגע שאוכל בבטחה ומעבר לזה יש לי 100 אמנים על המכ”ם שלי, עם רבים מהם ניהלתי דיונים, כולל אגדות פיליפ לאו, ניקו הורטדו, בי ג’יי בטס, גאקין– יותר מדי מכדי להזכיר את כולם.
האם יש לך קעקועים מלבד המשושים שלך?
יש לי הרבה שבטים משנות העשרה שלי ותחילת שנות העשרים שלי. זו הייתה תקופה בחיי שבה רק גיליתי קעקועים וזה היה שנות ה -90. כמה שפחות אמר יותר טוב אבל … אין חרטות!
האם היית שוקל לעשות קעקוע שאינו משושה?
כן בהחלט. תסכול אני'עם הפרויקט הוא שזה מגביל את האמנים המדהימים האלה לחלל כל כך קטן. כמעט בכל פעם שאני'אני עושה קעקוע אני שוקל לבקש מהאמן יצירה נוספת, אבל אם אעשה זאת ייגמר לי המקום במהירות.
יש לי תוכנית לשרוול מלא לאחר שעשיתי לייזר. יש אנשים שחושבים שכדאי שיהיו לי יותר משושים אבל אני מרגיש שקעקוע רב מפגש רב הוא משהו שהייתי רוצה לחוות. יש לי בראש שני אמנים שהייתי רוצה לשתף פעולה בהם, אבל זה'זה כמה שנים בהמשך הדרך. עדיין יש לי הרבה נדל”ן.
איך אתה חושב שהאוסף שלך יחלים עם הזמן?
יש לי מספר רב של קעקועים של אמני קעקועים מסורתיים ומנוסים שעובדים בסגנונות שבהחלט יעמדו במבחן הזמן. יהיה מעניין לשלב אותם לצד סגנונות מודרניים יותר, שאורך החיים שלהם טרם נבדק.
אני מאוד נהנה מקעקועים כרגע ומבין שחלק לא יחזיקו מעמד. הם יצרו זיכרונות גדולים ולכן במובנים מסוימים תהיה להם אורך חיים סובייקטיבי ארוך מאוד. בנוסף אני יכול לכסות אותם בקלות אם צריך!
כריס גארבר אמר לי פעם שהרגל שלי תהווה התייחסות מצוינת לראות מה יחזיק בעוד 20 שנה. בהחלט הרגשתי את הלחץ אחרי זה.