האם יש מתנה גדולה יותר מהאלים מהבוריטו? זו הייתה שאלה רטורית, התשובה ברורה למדי, "כן."
הבוריטו הוא אחד מאותם מאכלים המתאימים לכל סוג של רעב. ניתן להגיש אותו בכל ארוחה יומית עם שינויים קלים בלבד. הווריאציות של מה שאתה מכניס לתוך הבוריטו האמור הן בלתי מוגבלות, ובכך הופכות אותו למאכל הטעם אפילו לאוכלניות. אפשר ליהנות מבוריטו לאט עם סכין ומזלג, או שאפשר לאכול אותם תוך כדי תנועה. אני מקלט'אפילו לא הזכרתי כי בוריטוס הם המנה המושלמת המוחלטת ללילה של התרפקות יתר, ואם לא'לא מסיימים אותו במצב זה, עדיין יש להם טעם טוב מחומם בבוקר.
יום הבוריטו הלאומי נחגג ב -2 באפריל, ואנחנו כאן בשביל זה. בכנות, רוב אלה "יום לאומי" החגים די טיפשים. ובכל זאת, כשנודע לי על יום הבוריטו הלאומי, הרגשתי שאנחנו צריכים לבעוט באחד מאותם חגים ברמה הגבוהה ביותר, כמו יום העץ, כדי שבוריטו יוכלו סוף סוף לעמוד בתשלומם..
אף אחד לא ממש בטוח במקור המדויק של הבוריטו הטעים. סביר להניח שזה הגיע לסיודאד חוארז, העיר המקסיקנית ממש מעבר לגבול מאל פאסו, טקסס. סיפור עממי מייחס גבר בשם חואן מנדז עם הבריאה האפשרית של הבוריטו. מנדז מכר טורטיות עטופות בבשר ושעועית. הוא הסתובב עם חמור קטן שהחזיק את כל המזון, וכך מכר את האוכל שיחסו אותם לשיטה שממנה הם נשאו. בוריטו מתרגם לחמור קטן.
זה מסוג הסיפורים שיכולים'לא ניתן לאמת בקלות, אבל זה נותן סיבוב נחמד למה שכנראה הייתה מנה שנוצרה על ידי אלפי טבחים שונים העובדים באופן עצמאי.
בלי קשר למוצא, אנחנו אוהבים בוריטוס. בוריטוס צ’וריסו הם הכותב הזה'האהוב האישי שלי, אבל אני'מעולם אף פעם לא דחיתי בוריטו מכל סוג שהוא, ללא קשר למה שהיה בפנים. אז אם יש לך את התשוקה לבוריטו שאני עושה, אתה הולך לאהוב את הגלריה הזו של קעקועי בוריטו. תהנה.
קעקוע מאת צ’א דינסמור.