משחק פעלולים הוא מקצוע מסוכן ביותר, עם אנשי מקצוע ששמים את חייהם על מנת לבצע מרדף אחר מכוניות מהירות או נפילה חופשית בצד הבניין. עם זאת, חברות הייצור מושכות את כל התחנות כדי להבטיח בטיחות הן לצוות והן לצוות. אבל, לפעמים קורות תאונות וההשלכות עלולות להיות קטסטרופליות. קח לדוגמה את אוליביה ג’קסון, שחקנית פעלולים אשר'ד עבד על סרטים עבור מארוול ומלחמת הכוכבים. במהלך היום הראשון שלה על הסט של Resident Evil: The Final Chapter, ג’קסון התנגש ברכב אקשן המצויד במנוף בעת שנסע על אופנוע. אולם היא שרדה את ההתרסקות, הייתה בתרדמת רפואית וחוותה פגיעה מוחית טראומטית, דימום פנימי וזרועה השמאלית נקטעה במרפק. ישבנו עם ג’קסון כדי ללמוד עוד על הקריירה שלה כשחקן פעלולים, כיצד היא הושפעה מהתאונה ומדוע בחרה לעשות קעקוע.
איך היה החינוך שלך וכיצד הוא הוביל אותך להמשיך בקריירה כשחקן פעלולים?
גדלתי בדרום אפריקה בחווה – התרוצצתי בלי נעליים, טיפוס על עצים, שיחק בבוץ ושחה בבריכה. אני מניח שחינוך כזה נתן לי בסיס טוב לקריירה שלי. לא היה אכפת לי להשקיע את העבודה הקשה או ללכלך את הידיים. אני עובד קשה מאוד בכל מה שאני עושה. חינוך מסוג זה גם גורם לך להיות מאוד קשוח ועמיד.
מעולם לא המשכתי קריירה של שחקן פעלולים … זה די מצא אותי. התחלתי את קריירת העבודה שלי בגיל 18 לאחר הלימודים, כדוגמנית. הייתי מבלה חצי שנה בדוגמנות באירופה ומחצית מהשנה בקייפטאון, בעקבות עונות הדוגמנות והקיץ. התחלתי את Muaythai כשהייתי בערך בן 20 ולאט לאט התאהבתי. בשנת 2006 לקחתי שנתיים מתוכננות מהכל כדי לנסוע לאסיה (בעיקר הודו) כדי ללמוד בודהיזם טיבטי, מה שאני עושה מאז שהייתי בערך בן 19. נשארתי בעיקר בהודו במנזר טיבטי שלמד בודהיזם ולמד מדיטציה. לאחר תשעה חודשים, יצאתי לטיול מהיר לתאילנד לראות את אחותי, שהתה שם בחופשה. החלטתי לעשות אימון Muaythai, מכיוון שלא עשיתי פעילות גופנית מתאימה במשך שנה. ובכן, סיפור ארוך, בסופו של דבר נשארתי בתאילנד שלוש שנים נוספות שנלחמתי במואיתאי המקצועי, עם ביקור שנתי בהודו כדי לקחת חלק בנסיגות ובלימוד בודהיסטי..
בזמן שחייתי ונלחמתי מבנגקוק, צילמתי דוגמאות תמורת כסף נוסף. הלחימה לא הייתה כסף גדול, אבל זו הייתה התשוקה שלי. פגשתי בחור שהיה בצוות הליהוק לסרט צרפתי, קונספיריית הבורמה. הוא גילה מה עשיתי וביקש שאגלם לתפקיד נשי שצריך ללמוד כיצד לבצע פעלולים משלה. ובכן, קיבלתי את העבודה והם לימדו אותי איך לעשות פעלולים. מאוד אהבתי את החלק פעלולים בתעשייה אז המשכתי עם זה, מעולם לא הסתכלתי לאחור.
איך הייתה הקריירה שלך כשחקן פעלולים לפני התאונה שלך? מה היו ההתמחויות שלך ובאילו פרויקטים היית מעורב?
הקריירה שלי כמבצע פעלולים הייתה חזקה כבר מההתחלה. שלי עשיתי הרבה לחימה במסכים והייתי מאוד מעוניין באופני המוטוקרוס שלי. כמה מהסרטים שעשיתי היו Mad Max: Fury Road, שומרי הגלקסיה, הנוקמים: עידן אולטרון ועוד רבים אחרים..
קח אותנו לאורך יום התאונה ומה גרם לה.
יום התאונה היה למעשה היום הראשון לצילומים, בשעות הראשונות. היינו אמורים לצלם סצנת קרב על גבי רכב נע אבל באותו יום ירד גשם. הוחלט שהם רוצים לצלם סצינת אופניים. הייתה דרך ארוכה באורך של כקילומטר קילומטר, הייתי אמור להתחיל בקצה אחד ולרכוב בקו ישר ורכב מצלמה עם זרוע מנוף צמוד אליו היה אמור להתחיל בקצה השני של הכביש נוסע לעברי. לא הורשיתי לחבוש קסדה בגלל המקום. לרכב האקשן שנסע לעברי הייתה זרוע המנוף שלו מושטת לצד הרכב והייתה אמורה להתחיל כשהמצלמה והמנוף מתנדנדים לאורך הקרקע. ואז מה שאמור היה לקרות היה מכיוון שרכב הפעולה התרחק ממני מרחק בטוח, הם היו אמורים להרים את זרוע המנוף מעל לראש שלי. מבלי ליידע אותי, הם שינו כמה דברים חשובים ביותר שהשפיעו ישירות על עיתוי הפעלול ושגרמו לרכב הפעולה להניע את זרוע המנוף אל ראשי ופלג גופי העליון..
מה עבר לך בראש כשהתעוררת מתרדמת ומה היו הפציעות שנגרמו לך מההתרסקות?
היו לי מספר פציעות מסכנות חיים. אני באמת לא יודע איך שרדתי. כשהתעוררתי מהתרדמת, פשוט נכנסתי למצב הישרדות. השקעתי את כל המיקוד שלי בניסיון להשתפר, מתחיל בלימוד הליכה שוב.
להלן רשימת הפציעות שלי:
- צד שמאל של הפנים
- זיגומה מנופצת
- מוח מדמם
- נפיחות במוח
- תעלת אוזן מנוקבת מעצם זיגומה
- עורק הברכיאלי הכרות
- דימום פנימי
- שחיקה בשרירים Sternocleidomastoid
- 5/5 שחיקה מקלעת הברכיאלים preganglionic (שיתוק)
- ריאה קרסה
- תסמונת הורנרס
- צוואר שבור (יכול'לא זוכר חוליה)
- גב שבור (יכול'לא זוכר חוליה)
- עצם הבריח שבורה
- עצם השכם המנופצת
- מספר צלעות שבורות (משמאל)
- עצם עצם שבורה
- רדיוס שבור (שבר פתוח)
- אולנה שבורה (שבר פתוח)
- אגודל שמאלי קטוע
- כתמי פנים
- פגיעה מוחית טראומטית
איך השתנית חייך לאחר התאונה?
חיי השתנו לגמרי לאחר התאונה. לפני כן חייתי חיים מלאים מאוד באומנויות לחימה, רכיבה על מוטוקרוס, ביצוע פעלולים, מסיבות וטיולים. בגלל כל הפציעות שלי, נאלצתי להתרגל לחיים הכרוכים בעיקר בבית שלי, כואב כל הזמן, מתקשה לעשות כלום, אין אנרגיה, לא יכול לעבוד שוב, לאובדן העצמאות ולדברים שאני הכי אהבו בעולם הזה.
קח אותנו בין הקעקועים שקיבלת לאחר התאונה והמשמעות מאחוריהם.
הקעקועים שעשיתי לאחר התאונה הם בעיקר השראה בודהיסטית טיבטית בשבילי:
על אצבעותיי יש לי לב, שמש וגל. הלב על האצבע שלי הוא לבעלי דייב, השמש והגל הם אך ורק בגלל שאני אוהב את השמש ואת האוקיינוס.
על היד שלי, יש לי פרח לוטוס & הברה ‘הרי’. בבודהיזם הטיבטי ההברה הרי היא הברה הזרעית של צ’נרייציג, בודהה החמלה.
בזרוע שלי כמה מילים כתובות בטיבט:
“אי קיבול”, שהוא נושא מרכזי בבודהיזם מהאיאנה. הכל בחיים הוא קבוע, משתנה & מתפתח.
“פמה לאמו”, שמי הבודהיסטי שפירושו אלת לוטוס.
"על מני פאד מיי הום," המנטרה של החמלה.
“אומץ”, כדי לסמן את כמות האומץ שהייתי צריך למצוא כדי להעביר אותי בתקופות מאתגרות במיוחד.
“למצוא רגוע”, שהוא מצב נפשי חשוב מאוד עבורי שאני שואף להיות בו.
יש מכתב טיבטי המייצג את טבעו האמיתי של המוח. זה מושג חזק בבודהיזם הטיבטי שמעורר בי השראה יותר מכל. זה מה שאנחנו נמצאים ברמת התודעה העמוקה ביותר שלנו. יש לי את הקשר הנצחי שמסמל שהכל בחיים קשור זה לזה, כך פועלת הקארמה.
מאחורי המרפק יש לי כמה דברים מיוחדים לחיי:
“מואיתאי”, כתוב בתאילנדית.
מירוץ המוטוקרוס שלי “49” מלוח המספרים הקדמי של האופניים שלי.
שני חתולים הדפסי כפות לשני החתלתולים שלי, שאני כל כך אוהבת.
מה הלאה עבורך ומה היית רוצה שאנשים יידעו על הסיפור שלך?
תאמין או לא, אני עדיין בהתאוששות'קשה לי להגיד מה יהיה הלאה לעצמי. הדבר העצוב הוא שאני לא חושב שאצא מההחלמה. הגוף שלי פצוע בכל כך הרבה דרכים שהוא תמיד משתנה, מתפתל ומקבל בעיות חדשות להתגבר עליו. העבודה הקבועה שלה, כל יום, היא לנסות למנוע מהגוף שלי להיות כל כך לא נוח שהוא לא יזוז בכלל. במקום לנסות לחשוב מה צפוי לעצמי, אני מתמקד בהווה ומנסה לעשות את זה טוב ככל שאני יכול. כשמשהו נותן לי השראה בזמן הנכון, אולי אמצא מסלול מיקוד חדש לעצמי אבל עד אז אני'אני רק מנסה להשאיר את הראש מעל המים וליהנות מההנעה.