הנה קיטי, קיטי … – wiresummit.org

קל לסמרטוט ברשתות החברתיות על תפקידה לזהם את השיח הלאומי שלנו ולסלק את האמפתיה התרבותית שהייתה לנו כחברה, אבל המהפכה הטכנולוגית המתמשכת עשתה גם דברים די מדהימים. במשך זמן רב מדי, מודלים היו רק יתד בתעשיית המדיה במקום להיות בעלי עניין בפועל במה שהם יצרו. עכשיו אתרים כמו OnlyFans מאפשרים לנשים לעשות יותר מסתם מזומן – יש להן שליטה מלאה על גורלן שלהן. הם יוצרים את התוכן שהם רוצים ליצור וקוצרים את כל הפירות.

לשם כך, מעטים ניצלו את המציאות החדשה הזו יותר מאשר קוקסי קיטי. הדוגמנית המדהימה הביאה את קהל האינסטגרם המסיבי שלה ל- OnlyFans המכוונת למבוגרים יותר, שם היא מנהלת את אחד החשבונות הפופולריים ביותר. דיברנו עם קוקוס על מאמציה האמנותיים השונים, בניה מותג משלה ומאיפה בדיוק הגיע הכינוי שלה.

מתי התחלת לראשונה להתעניין בדוגמנות?

מאז שהייתי ילד אהבתי להיות מול המצלמה.

ידעת מאוד להשתמש במדיה חברתית כדי להגדיל את המותג שלך. איזה טיפ אתה היית נותן לאחרים שמחפשים לעשות את מה שאתה עושה?

מכיוון שהמדיה החברתית מבוססת ברובה על תמונות, אני מפנה את כל כוחותיי ליצירת התוכן הטוב ביותר שאני יכול. אני ממשיך ללמוד על תאורה, צילום, עריכה ועבודה על המלאכה שלי.

ספר לנו קצת על איך הגעת להקמת חשבון OnlyFans. מה אתה אוהב בפלטפורמה?

כשהתחלתי לנסות להגדיל את המדיה החברתית שלי הייתי מצלם תמונות משלי ושעות עברו. אז הבנתי כמה אני באמת נהנה ליצור תוכן. ככל שחלף הזמן השקעתי בעסק שלי עם ציוד ואורות טובים יותר והעבודה שלי ממשיכה להתפתח.

בנית את כל המותג שלך בעצמך עם מעט עזרה מבחוץ. האם זה מרגיש לך מעצים? האם אתה אוהב להיות בשליטה מלאה על מה שאתה בוחר לעשות (ולא לעשות)?

אני אוהב להיות מופע אישה בעיקר. יש לי אכן שני עוזרים מדהימים שעוזרים בדברים אחרים מחוץ לתהליך היצירה שלי. אבל כשזה מגיע ליצירת התוכן שלי, אני אוהב להיות בשליטה מלאה. מעולם לא אהבתי לסמוך על אף אחד בשום דבר.

מאיפה השם קוקטי קיטי?

אני מעריץ עצום של אורגני, אז כשזה מגיע להניח משהו על הגוף שלי, אני אוהב ללכת טבעי, ולכן שמן קוקוס תמיד היה תחליב הגוף שלי. יום אחד יצאתי מהמקלחת ושפשפתי את גופי שמן הקוקוס הרגיל בזמן שחשבתי על שם טוב לעסק שלי. הושטתי יד לצנצנת שמן הקוקוס וחשבתי “קוקוס”. הבאתי את ידי אל הבטן והתחלתי לשפשף את השמן לעבר שלי … כשהגעתי לשם, חשבתי “קיטי”. Ding ding ding COCONUT KITTY.

מתי עשית את הקעקוע הראשון שלך ומה הסיפור שמאחוריו?

הקעקוע הראשון שלי היה זוג שפתיים על התחת שלי. הייתי קטינה כשעשיתי את הקעקוע אז רציתי מקום טוב להסתיר אותו מההורים שלי אבל גם מקום שאם הם יגלו על זה, יכולתי לומר, “נשק לי את התחת.”

האם יש לך קעקוע מועדף או כזה שעומד מאחוריו סיפור מהנה במיוחד?

הייתי אומר שהקעקוע הכי מוכר שלי הוא הקעקוע “אנדי” שלי על היד. אני אוהב לגרום לאנשים לתהות מיהו אנדי … האם זה שמו של בעלי לשעבר או שאני מעריץ ענק של “צעצוע של סיפור?”

ברור שאתה חובב אמנות. מתי גילית את אהבתך לציור? מי הם חלק מההשפעות שלך?

התחלתי לצייר לפני 11 שנים כשהאקס שלי הביא הביתה חזה ענק מלא בצבעים. נתקלתי בכמה מציוריו של דיוויד מאן והיחס וההומור בציוריו ממש עוררו בי השראה וגרמו לי להרגיש טוב. חלקם גרמו לי לצחוק, לצחוק ולזכור תקופות טובות. רציתי ליצור ציורים שיעוררו את אותן רגשות אצל אחרים. אז התחלתי לצייר את חיי על ידי למידה והשראה מהסגנון של מאן.

אתה כותב גם שירה.

התחלתי לכתוב שירה לפני 12 שנים אחרי שהגעתי לתחתית. זו הייתה דרך להביע את מה שאני מרגיש. כשהתחלתי לכתוב שירים הצלחתי להמיר את הכאב מהטראומה של העבר שלי למשהו חיובי. זו הייתה הדרך שלי לקחת את הכאב שלי וליצור משהו שיכול לעורר השראה לאחרים.

לאן אתה רואה את כל זה לוקח אותך?

אני מפרסם את הספר הראשון שלי “קוקוס קיטי כרך 1”, שהוא ספר שולחן קפה הכולל לקט של כל יצירותיי (שירה וציורים) בסדר כרונולוגי, אשר כשלעצמו מספר סיפור.