יום פתיחה שמח

יום פתיחה שמח! 

טוב, אלא אם כן אתה'אני מעריץ של המטס, רד סוקס, אוריולס או אזרחים, מכיוון שרעות הגשם והתגובות COVID-19 ביטלו את המשחקים שלהם. שזה מבאס. אבל זה'תרגול טוב לאופן שבו אתה'אתה מרגיש בסוף העונה כשהקבוצה שלך לא'לא לנצח הכל. יש בו יופי של ספורט, אלא אם כן אתה'אתה מעריץ של קבוצה ספציפית אחת (והקבוצה הזו היא בהחלט בולטימור אוריולס), אתה'הולכים להתאכזב כשהעונה תסתיים. 

אבל היום, ולו רק היום, יש תקווה. יש תקווה שזו תהיה השנה לאהובך [הוסף שם צוות כאן {אבל אל'אל תטרח אם זה's the Orioles}]. זֶה'זה מה שכולם אוהבים ביום הפתיחה … אבל לא אני. 

לא, אני שונא את יום הפתיחה. זה היום שבו כולם מתיימרים שאכפת להם מבייסבול כשהם'הם אותם אנשים שיגידו לי שהספורט משעמם מדי, ביוני. זה היום שאנשים שאין להם מושג מה חוק זבובי השדה לוקחים את הזמן לצרוח עליי שהקבוצה שלי מבאסת כשאני חובשת את כובע הרד סוקס שלי ברכבת התחתית. זה'זה כנראה הפאנק רוקר שבי שמתעצבן על מעריצים מזדמנים. זה'זה לא שאני'אני מנסה להיות שומר סף – אני רוצה שכולם יאהבו בייסבול אפילו חלק קטן כמוני – אבל זה עדיין משגע אותי. היום מיוחד לאלה מאיתנו הסובלים ממחלת הפאנדום בייסבול, אני'אני מעדיף פשוט לשתף אותו עם סופר -קשיחים כמוני. 

כמו האנשים שיש להם את הקעקועים למטה. הם חובבי בייסבול אמיתיים. קצה הכובע אליך. תהנו מהמשחקים, חברים.