איטליה העניקה לנו הרבה אמנים גדולים – מיכאלאנג’לו, רפאל, קאראוואג’ו, בוטיצ’לי ו דה וינצ’י, רק בכמה שמות. הולך בעקבותיהם אמן קעקועים אלסנדרו קפוצי. במקום לצבוע את תקרות הקפלות או לפסל בשיש עדין, קאפוזי מעדיף ליישם את יצירותיו על עור. קאפוזי היא אמנית מיקרו שחורה ואפורה מפורסמת שעבודותיה מוערכות לא רק בתעשיית הקעקועים, אלא גם על ידי לקוחות מפורסמים כמו דמי לובאטו. התחברנו לקאפוזי כדי להבין מדוע הוא אוהב שחור-אפור, היכן הוא מוצא השראה ומה נכנס לעיצוב הקעקוע המותאם אישית של לובאטו.
מה אתה אוהב בשחור-אפור?
בהשוואה לקעקועי צבע, קעקועים בשחור-אפור נוטים להיות מלוכדים יותר בשל המרחב השלילי, הנקבע על פי צבע העור והמאפיינים של הלקוח. זה יפה לדעת שהצביעה הייחודית של כולם יכולה להפוך את יצירות האמנות שלו לאישיות ושונות מכולם. קעקועים בשחור-אפור יכולים להתאים לכל אחד'כמו שהם יכולים להיות גלויים ומדהימים או מוסתרים ועדינים כפי שהאדם רוצה שיהיו.
איך אפשר להבחין בקעקוע שחור-אפור ממוצע מלבד קעקוע מדהים?
הדרך בה אתה יכול להבחין בין קעקוע שחור-אפור יוצא דופן לבין ממוצע היא לפי כמות השכבות הדקות שהאמן הוסיף ליצירה. יצירה מדהימה בשחור-אפור תכיל גם קשת רחבה של גוונים אפורים, תשתמש בטכניקת קווים דקים ותציג פרטים מורכבים. קעקוע שחור-אפור ממוצע הוא לרוב שטוח, חסר תחושת ממד ובעל קנה מידה אפור מוגבל.
מתי התחלת לעשות מיקרו קעקועים?
עשיתי רק מיקרו קעקועים. לעתים קרובות ספגתי ביקורת על ידי חברי על ניסיונות לרכז כל כך הרבה פרטים בקנה מידה קטן כל כך, אבל אני מרגיש שעכשיו, כתנועה, מיקרו קעקועים מתחילים לזכות בהכרה הראויה שלהם. אני כל הזמן מנסה לדחוף את המעטפה על ידי יצירת יצירות אמנות קטנות ומורכבות יותר. באשר למה שעורר בי השראה ליצור מיקרו קעקועים, תמיד התרשמתי שקעקועים צריכים להיות לכולם. אין לראות בקעקועים רק משהו מרדני או אלטרנטיבי, אלא כיצירת אמנות מעודנת ואלגנטית – כמעט כמו תכשיטים יקרים. אני רוצה שקעקועים יהיו אביזר מעודן והייתי רוצה להעלות את האסתטיקה של הקעקועים בחברה.
איזה תפקיד ממלאת הניגודיות בעבודתך וכיצד משיגים ניגודיות טובה בקעקועים שלך?
הייתי אומר שהניגודיות משחקת תפקיד משמעותי באופן שבו אני משיג תחושת ריאליזם ביצירות האמנות שלי. בהתחשב בכך שאני מקעקע בעיקר בשחור-אפור, בעל מגוון רחב של גוונים מאפשר לי ליצור אפקט דמוי חיים והבחנה בין הנבדקים. ניגודיות היא תהליך ארוך מאוד הדורש מספר שכבות דקות על מנת ליצור אשליה של תלת מימד. סוג זה של עומק הרבה יותר פשוט להשגה בעת קעקוע בצבע.
איך הכרת את דמי לובאטו ומה היה התהליך שלך בעיצוב הקעקוע הזה?
פגשתי אותה בטרקלין ה- VIP בהופעה של אריאנה גרנדה. הוזמנתי לאירוע הזה על ידי סקוטר בראון, אותו קעקעתי לאחרונה, והוא הציג בפני את דמי. היה קשר מיידי מההתחלה כשהיא מסרה בי כיצד היא תרצה לזכור את הניצחונות שעשתה וכיצד היא התגברה על מכשולים רבים. על ידי הקשבה נמרצת לה שנפתחה לגבי חייה הצלחתי לדמיין את המאפיינים העיקריים של הקעקוע שאצור עבורה. אני רואה בשלב זה של תהליך הקעקוע שיתוף פעולה בין האמן והלקוח, כך שכל אחד מהם יושקע רגשית ביצירה.
איך אתה חושב שהקעקועים שלך יגדלו עם הזמן?
הזדקנות הקעקועים תלויה בלקוח ובאיזו מידה הם מטפלים בעורם. למישהי ממושמעת בלחות והגנה על הקעקועים שלו באמצעות קרם הגנה, תהיה חתיכה מדהימה לכל החיים. אני למעשה בתהליך של פיתוח מוצר שיטפל בחששות אלה. עם זאת, לאחר מספר שנים יכול להיות שכדאי לחזור ולגעת מדי פעם.
היכן אתה מוצא השראה לעיצובים שלך?
ברמה האמנותית, אני סופג את הדימויים העשירים בכל רחבי עיר הולדתי (רומא, איטליה), במיוחד בימי קדם כמו גם את תקופת הבארוק המתורגמת אז באמנותי. אני גם מוצא השראה במסעותיי ואני אוהב לשלב את שני העולמות השונים בהרבה בעיצובים שלי. כשאני מסתכל על ניו יורק כדוגמה לניגוד האדריכלי המושלם לרומא, אני מנסה לצרף תכונות היפר-מודרניות כמו צורות ודוגמאות גיאומטריות הנראות בניו יורק לזרימה הקלאסית והאורגנית של העת העתיקה ברומא. אני מאמין שחובה ללמוד את כל צורות האמנות על מנת לקבל נקודת מבט מעוגלת היטב.
איזו עצה היית נותן לאני הצעיר שלך?
אם יכולתי לחזור אחורה בזמן לשוחח עם עצמי הצעיר יותר, כנראה שהייתי אומר לו לא לעקוב אחר הנחיות המנטורים מילולית ולהמשיך לחשוב מחוץ לקופסא, לא משנה כמה אחרים ישפוט אותו על כך שהוא נוקט בגישה אחרת לקעקוע..
אם לא היית מקעקע, מה היית עושה עם החיים שלך?
אם לא הייתי קעקוע סביר להניח שהייתי לומד רפואה כדי להפוך למנתח פלסטי בגלל האהבה שלי ל’sezione aurea ‘(יחס הזהב). זהו בעצם השלמות האסתטית של היופי בעולם האמנות אך זו גם ההגדרה של משיכה אנושית אינסטינקטיבית לסימטריה. מכאן אחת ההשראות שלי לשם הסטודיו שלי ברומא, ‘אאורו’. (אאורו/א הוא לטינית לזהב.)