אמי תמיד אמרה לי, אם יש לך מה להגיד, אמור זאת עם קעקועי מפרק.
בסדר, אמי מעולם לא אמרה את זה, אבל הנקודה עומדת. כולנו, כולנו, צריכים לקרוא יותר מאיתנו. זה לא'לא באמת משנה מה אתה קורא, רק במילים של תאגיד ענק שנקרא על שם האלה היוונית, עשה זאת. זה יכול להיות רומן ארוך עד אינסוף כמו "צחוק אינסופי," רומן YA אהוב כמו "משחקי הרעב" או אפילו מאמר זה כאן.
התאהבתי בספרים בגיל צעיר מאוד, בזכות א.א. מילן. אני'אני די בטוח שלמדתי לקרוא על ידי כך "פו הדב" ספרים קראו לי שוב ושוב, ובסופו של דבר חיברתי את משמעות המילים. אבל ברגע שידעתי לקרוא, לא הפסקתי.
יש כל כך הרבה דמויות וסיפורים שקועקעו במוחי. במקומות בהם דורות מבוגרים נהגו לצטט את שייקספיר, אני יכול לשלוף את הציטוט המושלם של קורט וונגוט לכל מצב. בכל פעם שאני מתעסק בממשלה או בחברה, המילים של האנטר ס תומפסון הן הראשונות שעולות לי לראש. אני'כרגע באמצע הקריאה "הכח" מאת נעמי אלדרמן וייתכן שהתרשמתי מהסיפור עד כדי כך שפספסתי את תחנת הרכבת התחתית שלי, וזה סימן לספר נהדר באמת..
אין לי מושג כמה ספרים אני'קראתי לאורך השנים, אבל יש דמות אחת שדבקה בי יותר מכל אחת אחר – בהמות ממיכאיל בולגקוב'ש "המאסטר ומרגריטה." אמנם, כנראה שלא הייתי צריך'אני לא מוצא את עצמי מזדהה עם חתול דמוני בגודל של חזיר, אבל אני כן. בהמות הוא כאוטי, סרקסטי וקצת מגעיל. הוא אוהב משקה טוב, משחק שחמט והוריד אנשים לירידה. בזמן שאני'אני לא חתול שד, למרבה הצער, אני יכול לעשות קעקוע של חתול שד. אז זה'זה מה שעשיתי:
אני'אני רחוק מהביבליופיל היחיד שאוהב ללבוש את אהבתם על שרוולם. בגלריה שמתחתיך'אמצא המון קעקועים בהשראת כל מיני ספרים. אם יש לך קעקוע ספרותי משלך, שתף אותנו במדיה החברתית.