הטקסנים דומעים. מה אתה מסביר את רצף הניצחונות הזה? כולם נותנים דין וחשבון אחד לשני, וכולם נמצאים שם. כל 11 החבר’ה במגרש עושים את העבודה שלהם ודואגים שלא נאכזב אחד את השני. כולם עושים מה שהם אמורים לעשות. לכולנו אותן מטרות משותפות – לשחק טוב ולנצח משחקים. אתה יודע, זה העיקר מבחינתנו.
צילום: קאסי ג’אנג
אוהדים אוהבים לומר שהמשחק ההוא אבד בגלל משחק אחד. האם אתה מאמין שהרבה משחקים אבודים בגלל משחק אחד? לא, אני לא חושב שזה בגלל הצגה אחת. אני חושב שזה שילוב של דברים. אולי משחק מוקדם יותר במשחק, או הוספת דברים. כלומר, זה תמיד שילוב של מצבים שונים, אבל זה בהחלט לא משחק אחד או שחקן אחד. זה שילוב של דברים, וכל הדברים האלה בהחלט יכולים לגרום לך לנצח.
צילום: קאסי ג’אנג
האם קשה יותר להתכונן למשחק נפשית או פיזית?
הייתי אומר נפשית. אין ספק שההיבט הפיזי הוא מס. כולנו יודעים כמה קשה זה יכול להיות. אבל מנטלית, רק התכוננות לקבוצות שונות והתכניות השונות שלהן, כונסי קבלה שונים, התקפות שונות, איומים התקפיים ורבע. זה מחוספס.
צילום: קאסי ג’אנג
אתה מוביל את הזיכיון ביירוט. כל סודות מלבד המהירות שלך? אין סודות. התמזל מזלי עם הזכיינית במשך תשע שנים. והוכנסתי לכמה מצבים נהדרים שעזרו לי להשיג את המטרות האלה. בין אם זה היה קריאת המשחק של המאמנים, הטכניקה שלהם או דברים שאתה לומד מצפייה בסרט. זה, ובנוסף לעבוד על התחת כדי להיות בסיטואציות ובתפקידים כדי שאוכל לנצל את זה.
תמונות מאת קאסי ג’אנג
האם אי פעם יצאת נגד מישהו, “ואנחנו כאילו,” לעזאזל, הבחור הזה ממש מהיר! ” כֵּן. כמה בחורים בליגה ממש מהירים, בנאדם. בהחלט יצאתי נגד כמה בחורים ואמרתי לעצמי, “בנאדם, הבחור הזה יכול לרוץ.” עם זה, אתה רק צריך לנסות להכניס את עצמך לכמה מצבים טובים. זה הופך לדבר נפשי ואתה צריך לנסות ולעשות דברים שונים. נסה לזרוק אותם. אולי תעמיד את עצמך בסיטואציה נהדרת לעשות הצגה.
צילום: קאסי ג’אנג
מתי התחלת לעשות קעקוע לראשונה? התחלתי לעשות קעקועים כשהייתי בכיתה י ‘ואני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול כי זה היה עניין גדול בבית שלי. אמא שלי לא נתנה לי לנקב את האוזניים, אבל היא נתנה לי לעשות קעקועים ראשונים. קיבלתי דיוקן של ישו עם צלב קטן מאחוריו, שעדיין יש לי עד היום.
צילום: קאסי ג’אנג
בבקשה תן לנו את סיור הקעקועים. כמו שאמרתי, התחלתי להשיג אותם בכיתה י ‘ואחרי זה הראשון ופשוט התמכרתי. כל הזדמנות שקיבלתי הייתי מקבלת הזדמנות נוספת, וזה פשוט נהיה ממכר. ועכשיו אני עושה מסיבת קעקועים קטנה בכל עונת החגים. אני אטיס בחור לשלושה או ארבעה ימים ואתה פשוט משתגע עם עבודת קעקועים.
צילום: קאסי ג’אנג
כל כיסוי? למעשה היו לי כמה חייזרים על הידיים. צמחתי מהם. אני פשוט לא יודע מה הניע אותי לגרום להם מלכתחילה. אני בטוח שלכל אספן קעקועים אמיתי יש כמה שהם כנראה היו רוצים שהם לא קיבלו. אז בסופו של דבר הסתירתי אותם בכמה ורדים שעשה מר קריקטורה.
צילום: קאסי ג’אנג
למה אתה חושב שכל כך הרבה ספורטאים מקבלים עבודת קעקועים כל כך גרועה?? אני חושב שכמה חבר’ה מרגישים בנוח עם אמן בגיל צעיר ומתוך נאמנות להישאר איתם … גם אם הם לא כל כך טובים. אבל בשבילי זה היה כאילו ברגע שהתחלתי להשיג אותם, רציתי ללכת למישהו אמין. הבחור שלי באטלנטה. תַאַותָנִי. קעקועים מאת רנדי. הוא ביצע כמעט את כל עבודתי, למעט כמה חלקים. הלכתי לקריקטורה לידיים שלי וניקו עשה את כל הדיוקנאות על הרגליים שלי, אבל את כל שאר העבודות שלי, רנדי עשה. החלק האחורי, שרוולי הזרוע שלי, החזה שלי, הצלעות שלי. רנדי עשה את כל הדברים שלי.
צילום: קאסי ג’אנג
הקעקועים הכי משמעותיים שלך? זה יהיה עקבות הבת שלי, רק בגלל שהיא הבכורה שלי. זו הייתה ההקדמה שלי לאבהות. עצם הצעד שלה על הצלעות שלי, זה רק אומר העולם.
צילום: קאסי ג’אנג
האם יש לך דיו הקשור ל- NFL? יש לי קצת, לא הרבה. על הרגל שלי, יש לי את המסע שלי בכדורגל, מהליגה הקטנה ועד המכללה ועד ה- NFL. הצד של הרגל שלי מוקדש לספורט שאני אוהב.
צילום: קאסי ג’אנג
הקעקוע הבא שלך? הבא שלי יהיה כנראה דיוקן נוסף וגימור שרוול שלי. סביר להניח שזה יהיה דיוקנאות שנעשה על ידי ניקו ואני חושב שמוחמד עלי וג’קי רובינסון. אני יורד לראות אותו יומיים -שלושה ומנסה לעשות שלוש חלקים בטיול. אני יודע שזה מחוספס על הגוף, אבל אני עושה את זה.
קעקוע חשוב נוסף שיש לי הוא סרט הסרטן. הסיבה לכך היא תקרית עם אמא ואחותי. אמי היא שורדת פעמיים מסרטן השד ואחותי שורדת לוקמיה, כך שאני עושה הרבה עבודות בסיס עם נשים חולות סרטן שד וילדים חולי סרטן. אני בקהילות ביוסטון. הסיבות האלה קרובות ויקרות ללבי.
בשבילי, הכל על היכולת לעזור למשפחות אחרות לעבור את אותו מאבק שאני ומשפחתי עברנו. סרטן הוא דבר נורא וראיתי ממקור ראשון מה הוא יכול לעשות למשפחה. כי הכל על המשפחות האלה שעוברות סרטן שנותנות להן יציבות כלשהי, ותן להן לדעת שאנחנו בפינה שלהן ועודד אותן להמשיך להילחם.