בוקר טוב!
אני אוהב להקל על היום שלי עם קצת קפה, לעיין באינטרנט ולהתבייש בבייגלה טעים וטעים עם גבינת שמנת פשוטה (לא קלויה). זה'זו באמת הדרך הנפלאה ביותר להתחיל את היום.
אני'אני מעריץ גדול של בייגל מאז שהייתי ילד קטן. פעם הכירו לי "סופגניות יהודיות" כפי שאבי קרא להם, הייתי מכור. חלק ממה שאני חושב שעושה בייגל כל כך גדול הוא מגוון הסוגים השונים והדרכים להכין אותם. אז ככל שגדלתי והטעם שלי השתנה תמיד חיכה לי בייגל חדש.
כשהייתי צעיר וטיפש הייתי מעריץ גדול של בייגל צימוקים קינמון. לפעמים אני'אפילו השתגעתי ותגיש אחד עם גבינת שמנת צימוקים קינמון. עכשיו אם אפילו הייתי רואה את התועבה הזאת המרה תתחיל לעלות לגרוני, אבל דווקא הניצוץ הוא שהחולל את שריפת התשוקה הבוערת שלי לבייגל..
במשך זמן מה הייתי אוכלת בייגל תמיד מרושלת – כנראה היה לי זרם מזומנים בזמנו – ובמהלך תקופה קצרה מאוד התמכרתי לביילי שום עם חמאה, שלב שלא התיישר במקרה עם תקופה של הוויה יחיד.
בייגל, כמו מעדנים אזוריים רבים, תמיד הם בסופו של דבר המספוא לוויכוחים לגבי הסוג הטוב ביותר. "בייגל בניו יורק הם הטובים היחידים בגלל המים!" "בייגל ג’רזי עדיפים!" "מונטריאול היא המקום היחיד שעושה את זה נכון!" וכן הלאה.
אני לא'לא רואה את הטעם באף אחד מהשיח הזה. למה לא פשוט לאהוב את מה שאתה אוהב ולתת לאחרים לאהוב את מה שהם אוהבים? יש כל כך הרבה דרכים שונות ליהנות מבייגל, למה אנשים צריכים ללכת ולנסות להרוס עמים אחרים' הֲנָאָה? פרוס לחצי, פרוס לרבעים, קלוי, לא קלוי, עם גבינת שמנת, עם אבוקדו, בנשיכות קטנות או כבייגל פיצה … מה שלא יהיה. פשוט עשה מה שאתה רוצה ופנק את עצמך באחד מהעולם'המאכלים הגדולים ביותר.
אה, אבל עם סייג אחד. דוֹן'לא להזמין בייגל רגיל עם חמאה. זה הסדר הכי תפל על כדור הארץ, הוא לא מכבד את עצם הרעיון של הבייגל וזה'זה בזבוז של כולם'הזמן של.
בדוק את קעקועי בייגל המדהימים האלה!