הראיון של טום מקדונלד – wiresummit.org

ההיפ הופ תמיד היה פוליטי. מכשירי MC השתמשו בראפ כאמצעי לדיון בנושאים חברתיים – לעתים קרובות עוולות העומדות בפני אנשים בעלי צבע – מאז ימיו הראשונים של הז’אנר בברונקס. אפילו כשההיפ הופ החל להתפוצץ למיינסטרים בשנות השמונים, היתרון הפוליטי נשאר. קבוצות ראפ כגון Public Enemy, N.W.A. ו- A Tribe Called Quest הוציאו שירים המפרטים את החששות הפוליטיים המשפיעים על קהילותיהם – אכזריות משטרתית, כליאה המונית, עוני ומלחמה בסמים. ככל שהזמן עובר, ההיפ הופ והמילים הטעונות פוליטית ממשיכות ללכת יד ביד, כפי שניתן לראות ביצירותיהם של אמנים כמו קניה ווסט, קנדריק למאר וילדותי גמבינו. עם זאת, בגדול, זה נשאר ז’אנר הנשלט על ידי אנשים בעלי צבע עם אידיאולוגיות שמאליות. זה היה עד שטום מקדונלד עלה לשמצה.

מקדונלד הפך לאחד האמנים החדשים המדוברים ביותר בהיפ הופ, עם אחת הפרסונות המחלקות ביותר שהז’אנר ראה אי פעם. אנשים או שאוהבים אותו לגמרי או מתעבים אותו והוא משך את תשומת לבו של העולם עם כותרות שירים כגון “No Lives Matter”, “If I Was Black” ו- “Coronavirus”. אבל התדמית של מקדונלד לא תמיד הייתה כל כך פרובוקטיבית.

מקדונלד החל את קריירת הראפ שלו בדרך מאוד מקובלת בכתיבת שירים הדומים לאמנים פופולריים באותה תקופה. בגיל 18, הוא רק התחיל להיפגש עם היפ-הופ וזה אומר לשוטט במכוניות, סמים, בנות ותותחים. “לא ידעתי הרבה על [היפ-הופ], אבל זה מה שהראפרים האהובים עליי ריפפו אז זה מה שעשיתי”, אומר מקדונלד. “לפני ארבע שנים, לאחר מאבק ממושך למדי באלכוהוליזם, עברתי ממש נפש מסיבית והתמוטטות רעה שנמשכה חלק טוב יותר של שנה. במהלך תהליך השיקום ניקיתי את עצמי, הבנתי מה חשוב לי ועל מה אני רוצה לדבר. זה היה הדבר הגרוע ביותר שקרה לי, אבל גם הדבר הטוב ביותר שקרה. זה לימד אותי מי אני, בעצם “.

מקדונלד מקווה שיום אחד יהיה מזוהה כמו לד זפלין או הביטלס, ולמרות שדוגמאות כאלה ידרשו לבנות, הסינגלים שלו “Fake Woke”, “Canceled” ו- “People So Stupid” כבר הגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד וצברו מיליוני צפיות ביוטיוב. בהתחשב בהיסטוריה המפורסמת של ההיפ הופ זו לא צריכה להיות הפתעה שמישהו עם אמונתו הפוליטית התקשה למצוא מעריצים בתחילה.

“היו הרבה הערות שליליות בהתחלה כי לא היה לי קהל מעריצים כשהתחלתי להוציא מוזיקה”, הוא אומר. “כל מה שהיה בנקודת הזמן הזו היה אנשים ששונאים ומתנגדים לדברים שאני אומר. לקח כמה חודשים עד שזה באמת הצליח להגיע אלי ומצאתי אנשים שפתי ראש מספיק כדי לפחות לנסות להבין על מה אני מדבר. אני עדיין מקבל קצת התנגדות עכשיו, אבל כמות התמיכה היא עצומה בהשוואה “.

ברגע שאנשי ימין קיבלו רוח של הפרסונה של מקדונלד, לא לקח הרבה זמן להיאחז בכל מילה שהוא אמר. ככל שהאקלים הפוליטי והחברתי של אמריקה נעשה מקוטב יותר ויותר, מקדונלד ראה הזדמנות להפוך לשופר המקועקע בפנים של דמוגרפיה לא מרוצה בתמורה להצלחה מוזיקלית. “אני אמן, אז הייתי אומר שרוב מה שאתה רואה מרוב האמנים הוא פרפורמטיבי במובן מסוים”, הוא אומר. “אני חושב שאנשים אוהבים להגיד ‘אה, הוא עצבני בשביל להיות עצבני’ כי הם לא רוצים להודות שהשיחות האלה מתקיימות במשקי בית ברחבי אמריקה והעולם. כל דבר שאני מדבר עליו באופן פרטי עם החברים שלי או עם המשפחה שלי, אני מכניס לשירים “.

הגישה הבלתי מעורערת לאותנטיות, בה השתמשו אמני ההיפ הופ עם פוליטיקה שמאלנית במשך עשרות שנים, בהחלט הניחה את מקדונלד על המפה-הן בגלל האנשים שאוהבים את שיריו והן אלה שאוהבים לשנוא אותו בתגובות. ומקדונלד לא רק הולך קשה עם כותרות השירים שלו למען קליקבייט, הוא מחויב לעורר קהל דרך כל סרגל שנבנה בקפידה.

“אני חושב שהמוזיקה שלי היא גלולה קשה לאנשים לבלוע”, הוא אומר. “עשיתי שיר בשם ‘אנשים כל כך טיפשים’, שבעצם היה שלוש דקות וחצי בלבד של נקודות קיצוניות בנושא הפלות ופוליטיקה אחרת. השורה המצוטטת ביותר הייתה ‘ספר לי איך זה עובד, חיידקים הם חיים על מאדים אבל דופק לא על כדור הארץ.’ יש מקרים חילוניים של מסמכים קטנים שאני לא בהכרח מרגיש בנשמתי שאני אמרתי כי חשבתי שזה מצחיק. אבל בגדול, כל מה שאני אומר בא מהלב שלי והם מהווים בעיות אמיתיות בשבילי “.

אחד הנושאים שמקדונלד ממשיך להעלות במוזיקה שלו הוא הפער הגזעי באמריקה. מקדונלד בילה את רוב חייו בקולומביה הבריטית ובאלברטה שבקנדה, שיש להם אקלים חברתי שונה בהרבה מלוס אנג’לס, שם הוא מתגורר כיום. “מעולם לא היה לי שום רצון בוער בתוכי לכתוב על מצוקתו של האדם הלבן או על כל דבר כזה צולע”, הוא אומר. “באים מקנדה, הנושאים הללו קיימים ללא ספק אך הם אינם נדיפים או בולטים בתקשורת. המעבר לארצות הברית, זה היה הלם תרבותי כי הכל כאן קשור לגזע. זה בטלוויזיה, בעיתון וזה בכל רחבי האינטרנט. נדמה היה שאחד מעמודי התווך של החיים האמריקאים הוא העימות המוזר הזה על גזע והקיטוב הקיצוני הזה בין גזעים שונים, המתייחס לאידיאולוגיות פוליטיות שונות “.

הגעתו לאמריקה גרמה למקדונלד להיות מודע במיוחד לפער הפוליטי כאן ועם הזמן, הוא הבין שיש לו את הפלטפורמה לעמוד מול “הבחור הקטן”. ולפי מקדונלד, “הבחור הקטן” בשנת 2021 הוא כל מי שמרגיש קורבן על ידי תקינות פוליטית. “יש הרבה אנשים ממורמרים באמריקה ואני חושב שלאנשים שלא ממורמרים אין קול”, הוא אומר. “הייתי אנדרדוג כל חיי ואני מנסה למשוך את האנדרדוג על ידי זריקת אגרופים לאנשים שלא יכולים לזרוק אגרופים. ‘זיוף התעורר’ הייתה הדרך שלי לדבר על דברים שהרבה אנשים אין להם קול לדבר עליהם “.

כוחו של מקדונלד גדל מדי יום וככל שאמנים זוכים להכרה רבה יותר, חשוב להם להכיר בכוח ההשפעה שלהם. מקדונלד נועד להדריך את מעריציו לנהל שיחות על פוליטיקה, אך הוא מותח את הגבול כשמדובר במאזיניו שמשתמשים במילים שלו כהשראה לאלימות. “אם אתה כל כך מושפע שאתה הולך להאזין לשיר ולבצע מעשה אלימות כלשהו, ​​השורה התחתונה היא שאתה אידיוט”, הוא אומר. “אתה אידיוט אם אתה מקשיב לשיר ואתה מתכוון לצאת לעולם ולפעול בדרך מסוימת בגלל זה. אני מצטער, אבל אתה [ערוך] בשלב זה. “

אף על פי שטום מקדונלד הופיע ברבים מהמכ”מים שלנו בפעם הראשונה עם הסינגל שלו “Fake Woke”, הקריירה שלו כבר שנים בעיצומה. אנו חיים בעולם שבו דעות הימין כבר אינן מרושדות לדבר רדיו אלא מחלחלות לכל היבט בחיינו, כולל עולם ההיפ הופ. בין אם אתה אוהב את המסר שלו ובין אם לאו, מיליוני הצפיות שלו מוכיחות שהיה קהל שמחכה שמישהו כמו מקדונלד יגיע.