קליגרפיה, שלא כמו קעקוע, היא צורה אמנותית המתחילה את שורשיה לתרבויות רבות, לכל אחת חוקים ופרקטיקות משלהן. הפיתוי של הקליגרפיה הוא בדרך שבה הוא לוקח משהו ארצי, המילה הכתובה, והופך אותו למשהו יפה. מה שנחשב בעבר כצורת כתיבה מהודרת שנראתה בעיקר בספרים מימי הביניים ובהזמנות לחתונה התפוצצה בשנתיים האחרונות, והפכה את דרכה לגרפיטי וקעקועים. אחד האמנים המניעים את המהפכה הזו הוא Keaps. שוחחנו עם היוצר הרב-מוכשר על אהבתו לקליגרפיה, תיוג קירות ועוד.
מתי התאהבת באמנות לראשונה?
הזיכרון המוקדם והמוצלח ביותר שאני נופל לאמנות היה כשציירתי דינוזאורים בבית הספר היסודי. גם החבר הכי טוב שלי ועוד כמה ילדים ציירו אותם ונהנינו לחלוק אותם ביניהם.
מה הייתה כניסתך לקליגרפיה?
הכניסה הייתה בשלבים שונים, הייתי אומר. התחלתי להתעניין בערך בגיל 12 והיה לי עט קליגרפיה. שום דבר לא קרה מזה כי איבדתי עניין מהר אחרי כמה סקיצות. מאוחר יותר בחיים הסתבכתי, עשיתי זמן ובאמת ציירתי שם הרבה. הכנתי עיצובים לאותיות לאנשים שרצו לעשות להם קעקוע. שני הנושאים הפופולריים ביותר היו גופנים באנגלית ישנה וקטורון דק. הייתי צריך להוסיף את המגע שלי כדי להפוך אותם למקוריים יותר. מאוחר יותר, באמת התחלתי להפוך את הקליגרפיה לדרך הקלאסית בעזרת מברשת, ואחרי זה לא הפסקתי. אני אובססיבי לגמרי.
האם תוכל להדריך אותנו בתהליך החשיבה שאתה עובר בעת עיצוב יצירה?
קודם כל הבנתי את הפריסה שאני רוצה לעקוב אחריה. זה יכול להיות בעל חיים, אות או צורה. אני מתחיל להניח כמה משיכות מקבילות, וזה משהו שאני עושה מזה זמן וזה מבדיל את הסגנון שלי. ואז אני מתחיל לבנות עם משיכות וגוונים שונים של צבע, כמעט כמו ציור אך עושה זאת במשיכות קליגרפיה ייחודיות. בסוף אני מפיל צללים ונותן קצת עומק לחלקים מסוימים. זה תהליך שגורם לי להבין דברים תוך כדי.
כיצד אתה מוצא את האיזון בין קריאה לפריחה אמנותית?
האיזון הוא דבר עיניים שיוצא מאינטואיציה אמנותית, אני לא ממש יודע איך להסביר אותו. לפעמים יש עיצוב שנראה מטורף במשיכות אבל הם נמדדים בצורה מסוימת, הם לא סתם נזרקים לשם בלי סיבה. יש כמה חזרות – עקומות וקווים ישרים כחתיכות פאזל. זה עניין של מה מתאים ומה לא.
כאשר אתה עובד בין מדיומים רבים ושונים, כולל ציורים, גרפיטי וקעקועים, האם קשה להתאים את הסגנון שלך על פני מדיומים.?
רוב משיכות הקליגרפיה זהות במובן מסוים, הטכניקה היא הדבר שהכי משתנה. אני חושב שזה אוניברסלי וההוכחה קיימת, היכולת לעבור בין מדיומים היא מה שמוכיח כישרון. יש לי דרך מסוימת ללכת על כל אחד; לכולם יש יישומים שונים, וזה גם מביא סגנון לכל מדיום.
אם היית צריך לבחור לעבוד במדיום אחד בלבד, איזה מהם יהיה ולמה?
בסדר, זה קשה … אולי ציור קנבס הוא הביניים ביותר מבין השלושה, אז הייתי רוכב עם זה. אתה יכול לעבוד עם כל גודל, יש לך 100 אחוז חופש אמנותי, ורוב הסגנונות ישימים.
אמנות רחוב תמיד סיקרה אותנו בגלל האופן שבו ניתן להוסיף או לחלל אמנים ותייגים אחרים. האם זה משהו שאתה חושב עליו בעת יצירת ו/או הנחת יצירה?
ובכן, אני לא מאוד ציור קיר. הייתי מחשיב את עצמי כמתייג יותר כך שאין לי באמת בעיות מסוג זה. וכשאני עושה תג קליגרפיה של מכחול, אני הולך גדול כך שכל תגיות קטנות אחרות לא באמת חשובות. וציור, ובכן, אף אחד לא נוגע בו בכלל.
האם אתה משתמש בתוכניות כמו Procreate לביצוע העיצובים שלך? האם הטכנולוגיה שינתה את אופן העיצוב שלך לאורך שנים?
כן, השימוש ב- Procreate מתעדכן בזמנים. זה כלי נהדר, בעל תכונות רבות, הוא ממש קומפקטי ונותן לך עוד משהו לשלוט בו. אני בעיקר מעצב בעבודת יד ואז קופץ על Procreate כדי לנקות אותו, אבל לאט לאט אני מגלה יותר מהפוטנציאל הטכנולוגי שלו. הייתי נגד זה זמן מה אבל הייתי צריך להיפתח לזה כי זה באמת עוזר בהרבה מובנים.
האם יש מילים מסוימות שלעולם לא תימאס לך ליצור? או שאתה מנסה לשנות את זה כל הזמן?
אני לא ממש חולה על אף אחד, למעט אולי השם שלי אם אני מתייג אותו הרבה בסגנון אחד. לכן יש לי צורות שונות לזה כדי שזה לא יקרה. לקוחות תמיד רוצים דברים שונים כך שמדריך אותי למגוון מילים ושילובי מילים שונים, בנוסף להרכב של כל אות באותיות אחרות הופך אותה למעניינת עוד יותר..
מה הן כמה מתוכניותיך לעתיד?
ישנן שתי תוכניות שאני מצפה להן. האחד הוא סרטון גרפיטי/תיוג המציג קליגרפיה, או קליגרפיטי, עובד ברחוב. לא חוקי בהחלט. השנייה היא החנות/הגלריה המקוונת שבה ניתן לרכוש מקורות והדפסים של עבודותיי. אני לא ממש אוהב לדבר על התוכניות שלי, אני מעדיף לעשות אותן ואז להציג אותן לציבור.