דורב מוריסון על פתיחת חנויות הקעקועים באוהיו – wiresummit.org

זה היה חודשיים ארוכים של נעילה עבור רובנו בארצות הברית, אבל זה היה קשה במיוחד בענף הקעקועים. עבור רבים, יש אור בקצה המנהרה כאשר מדינות החלו להיפתח מחדש לעסקים. רק אל תצפה שהכל יחזור להיות כפי שהיה בזמן הקרוב או, אולי, אי פעם. העולם השתנה מאוד מאז אמצע מרץ. כדי לקבל מושג כיצד המציאות החדשה הזו הולכת לפעול, שוחחנו עם דורב מוריסון.

מוריסון מחזיק בידיו היבטים רבים ושונים בתעשיית הקעקועים, וככזה, הוא נמצא בעמדה ייחודית לתת לנו מבט רחב על מה שאנשים חווים. בראש ובראשונה, הוא קעקוע בעל ניסיון של שלושה עשורים במלאכתו. כבעלים של קעקוע Redtree בקולומבוס, אוהיו, הוא מפעיל חנות המעסיקה 10 אמנים אחרים. מוריסון מכיר גם את צד ההיצע של תעשיית הקעקועים, כבעלים של חברת אספקת קעקועים אמיתית. מוריסון גם עם האצבע על הדופק של תעשיית הכנסים, כאיש מאחורי פסטיבלי קעקועים בעיר גיהנום.

ערב פתיחתו מחדש של חנותו, מוריסון מצא את הזמן לדבר איתנו על האתגרים הרבים שעומדים לפני תעשיית הקעקועים. 

מדינת אוהיו מאפשרת לחנויות קעקועים לפתוח את ה -15 במאי. מה דעתך על החזרה לעבודה? 

שם'התגובות המעורבות, אני חושב עם אמנים. אני'אני שמח שאנשים מסוגלים לחזור לעבודה בהתחשב באמצעי הבטיחות המתאימים ואמצעי הזהירות והפרוטוקולים. ואז שם'האם הדעה השנייה שאנשים חושבים שהעסקים נפתחת מוקדם מדי. אתה יודע, איך שאני מסתכל על קעקוע, אנחנו'כבר שנים נוקט אמצעי זהירות אוניברסליים. עברנו אימון לפתוגנים הנישאים בדם, אנו מבינים, זיהום צולב והתפשטות וירוסים וכל זה. עכשיו אנחנו צריכים להיות מאומן בפתוגנים מוטסים. אני חושב שאמנים שיודעים זיהום צולב וכיצד למנוע את התפשטותם של הרבה דברים יהיו בעלי סיכוי נמוך יותר להפיץ משהו מסביב או להיכנס למצבים מסוכנים יותר מאשר אדם רגיל'היה להם עבודה שהם מקלטים עליה'לא הייתי צריך לחשוב על כל זה.

אז, איך שאני מסתכל על זה עם פתיחת קעקוע שוב זה שזה'זה מאוד בטוח כל עוד האמנים משתמשים בפרוטוקולים כדי לעזור לעצור את התפשטות הנגיף. אני'אני אומר לאמנים שלי שהדבר העיקרי הוא התקשורת. העברת ההליכים החדשים ללקוח. מוודאים שכאשר הלקוחות נכנסים לאולפן הם מחטאים ומרכיבים את המסכה, שהם מחטאים כל מה שהם מביאים איתם והכלה. דיברנו היום, חלק גדול על בלימה עם הרבה מהאמנים שלי הוא שכאשר אתה מכניס את הלקוח לשם והם רעולי פנים ואתה מכניס אותם לחדר שלך, עליך לשמור אותו מכוסה. הם לא'אל תזכה להסתובב, אתה יודע. הימים של הלקוחות, או של אני אפילו, מסוגלים להיכנס כאשר האמנים שלי עובדים על מישהו ופשוט מעיפים אותו ורוצים, “היי על מה אתם עובדים?” אתה יכול'אפילו לא לעשות את זה יותר. אתה יכול'אל תחשוף את האמנים שלך, הלקוחות, את עצמך יותר.

האם אתה חושב שתצליח בכך? אחד הדברים שאני דואג להם הוא שכרגע אתה נוקט בכל אמצעי הזהירות האלה, אבל אתה'אני מקעקע כבר 30 שנה. אני חושש שאחרי מעט זמן, זיכרון השרירים והרגלים ישנים פשוט ישתלטו. איך אתה הולך לאכוף שהם לא?

כשדיברנו היום, חשבתי שאולי זה יהיה שנה -שנתיים. ייתכן שנצטרך לפעול כך במשך שנה -שנתיים. כולנו עושים רק לקוח אחד ביום. מאז שאנחנו'אנחנו לא עושים קעקועים מרובים, אנחנו'אני מנסה פשוט להתמקד בלקוח האחד הזה. יש לי 10 אמנים, אז לכולם יש שם לקוח אחד, זה'תוך שמירה על ריחוק חברתי וודא שכולם'הוא כפוף מעלה רעול פנים וכל הדברים האלה.

רק 20 איש ביום? זה לא נורא מדי. 

כֵּן. אני מתכוון לזה'זה יותר ממה שרבים מאיתנו התמודדנו לאחרונה, אבל זה'זה לא נורא אם אתה מביא אותם אחד בכל פעם, אתה מביא אותם כמו שצריך וכולם מחטאים כשהם נכנסים. אין דרך אחרת כרגע, כך שתוכל'לא מרפה על זה. אפילו כשהאמנים שלי נכנסו היום לפגישה, שניים מהם לא'אין מסכה. הייתי כמו, באמת שמתי מסכה וגרמתי לכולם בישיבה לעטות גם מסכות ואני הולך, זה מה שזה'זה כמו. אני חייב לתת את הדוגמה כבחור עם המסכה.

שיש צוות קעקועים אחראי וקיום הפגישות האלה ושם את כולם באותה נקודה, זה'זה מה'הולך להמשיך עם זה לטווח ארוך. אתה צריך להבין שלאמנים באמת, באמת אכפת מאנשים. זֶה'זה אחד הדברים שכולנו אוהבים בעבודות שלנו. אנחנו לא'לא רוצה לסכן אף אחד. אני חושב שהטווח הארוך הוא צודק, זה'זו נורמה חדשה. אין דרך אחרת לעשות זאת. 

כשג’ורג’יה התחילה להיפתח, דיברנו עם חבורה של אמנים שם מכיוון שזה קורה והרבה מהם מאוד נרתעו מלפתוח. אבל גם אלה שרצו להישאר קרובים, הרגישו לחצים כלכליים. האם הכלכלה דחפה אותך לקראת קבלת החלטה זו?

לי אישית, אם אמרו להישאר סגורים, אנחנו'ד להישאר סגור. אָנוּ'לא ממהרים. אָנוּ'בילינו את החודש האחרון להרכיב את אמצעי הזהירות והפרוטוקולים שנעקוב אחריהם, ולהכין את הסטודיו שלנו עם קירות הפרספקס ואזורי התברואה כשאתה נכנס כדי שנהיה מוכנים כשהמדינה תאפשר לנו לפתוח מחדש..

הזכרת הצבת פרספקס, אז אתה'הייתי צריך לשפץ במידה מסוימת?

כֵּן. אָנוּ'הייתי צריך להוסיף דברים ולהוסיף אזורים שכן'לא שם. בעיקר, אתה יודע, כלומר אזורי התברואה, שילוט ודברים כאלה. הפרספקס הוא רק דבר זהיר נוסף. אָנוּ'יש לי הרבה פרוטוקולים ושינויים ברחבי החנות עד כדי כך שאמנים אחרים מסתכלים עליהם עכשיו ונראים כמו, לעזאזל דרב לקראת המשחק.

האם היה קשה לאחוז בכפפות, במסכות, בטירוף ובציוד אחר? 

כשנפגע זה, זה כבש את כולם בסערה. זה פגע בסערה ביצרנים. אתה יודע, הם'פתאום לא רגילים לכולם בעולם לובשים מסכות וכפפות. הג’ו הממוצע שמעולם לא נזקק למסכה או קופסת כפפות עושה זאת כעת, כך שגם היצרנים היו המומים. יצרנים שסיפקו תעשיות נבחרות כמו תעשיית הרפואה, תעשיית הקעקועים, תעשיית השיניים, עכשיו הם'מספקים מחדש את הציבור הרחב. בהחלט שמנו לב שהכניסה למשטחי הכפפות שלנו לוקחת קצת יותר זמן ושם'אין הבטחות מתי או אם אתה'הולכים לקבל את זה.

האם אתה בטוח שברגע שתיפתח מחדש לעסקים שזה יהיה זה, העסק יחזור? או שאתה מתכונן לנעילה נוספת? 

אָנוּ'כולנו דיברנו על נעילה אפשרית נוספת. אם וירוס מתפשט שוב, בהתחשב בהיסטוריה שלהם, זה'סוג של סימן מסמן כרצונו. אז אנחנו'כולם מוכנים. הפעם, לפחות, כולנו נדע שזה יכול לקרות ויש לנו מושג מה לעשות. לאף אחד לא היה מושג לעזאזל שמגפה הולכת לקרות. אני חושב שבפעם הבאה אם ​​ננעל שוב אנשים יהיו קצת יותר מוכנים. אָנוּ'מוכנים לסגור את זה ולפתוח מחדש עם כל הפרוטוקולים שיש לנו כרגע. 

נראה שקעקועים בכל מדינה חווים את הדברים אחרת, האם אמנים באוהיו הצליחו לקבל סיוע ואבטלה? 

במידה מסוימת. כמה מהם קיבלו בדיקות הקלה ודברים כאלה. אז כמה מהם יודעים, נכנסו גם הם לאבטלה. אני חושב שזה היה שילוב של דברים. המטרה העיקרית שלי בכל זה הייתה באמת לוודא שכאשר הגיע הזמן שהאמנים שלי יחזרו, כבעלים באולפן, לוודא שהכל נעשה. כמה הודעות של בעלי אולפנים היו כמו “אנחנו'יהיה פתוח בשבועות הקרובים כאשר אנו מביאים את הסטודיו שלנו לוויסות. ” אני'אני כבר עומד בתקנות. אני'חיכיתי ליום להיפתח מחדש, אתה יודע, ורק וודא שהוא חלק. לא רק לעצמי, אלא לאמנים שלי. אני רוצה שהם יוכלו לחזור לעבודה.

לא רק הפרנסה שלך מונחת על הכף, היא גם הפרנסה שלהם. 

בְּדִיוּק. ואני רוצה שגם הם יבינו שאני'אני מטפל בהם. 

מדהים. זה נשמע כאילו יש לך את החנות שלך מוכנה לצאת לדרך, אז בואו נפנה את המיקוד למוסכמות. איך נראה להם העתיד? 

אני חושב שבסופו של דבר הם'אני הולך להתחיל לקרות שוב … בשנת 2021. הסיבה שביטלתי את שלי היא שאני לא'לא רוצה להוציא את הכסף כדי שיהיו שם קהל של כמאה איש. ואני משלם על זה לעזאזל. אז כלכלית, הייתי צריך לקבל את ההחלטה הנבונה פשוט לבטל עד לשנה הבאה. התחושות האישיות שלי הן שאני חושב שאנשים מזועזעים מזה, ואני חושב כשהם חוזרים כלכלית'ייקח רגע עד שכולם אפילו יהיו מספיק בטוחים לבזבז כסף כדי לקפוץ על מטוס לנסוע לפיניקס, אריזונה לכנס. ותישארו במלון שהם, אתם יודעים'כבר מפחד בחלקו. איך שומרים על המסורות האלה בכנס קעקועים? כאילו אתה חייב להתחרות על הבמה. אתה חייב, אתה יודע, להיות בקהל כשאתה שם'זה כמו מופע פריקים, אתה יודע, אתה יכול'אף פעם לא עומד זה מזה מטרים. והיה כמו 40 אנשים על הבמה המרכזית שלך, וסמינרים…

איך לאמנים יהיה בכלל מקום מתאים לעבודה או להביא לקוחות? או שיש לך תקופות הליכה?

אני'כבר חשבתי על כל זה כי אני'אני אוהב, בסדר, כשאני עושה גיהנום סיטי בשנה הבאה, באפריל הבא, מה זה עדיין נושא? אָנוּ'לא נדחה בשנה הבאה, אנחנו'הולכת לנסות את זה, גם אם כן'זה קצת מוזר. אבל אני'אני הולך לתת דוגמה לכמה תוכניות אחרות. 

ועם כמות העבודה שצריכה להיעשות מבעוד מועד, זה יישמע כדי להעריך אם הדברים יהיו מוכנים לחלוטין או לא.. 

אנשים לא'לא להבין את כמות העבודה שנכנסת למוסכמה. ותן לי לספר לך אחי, היינו רחוקים חודש מלעשות את סיטי הל, קולומבוס, הגדול שלנו שאנחנו עושים. סיימנו. הכל היה מאורגן. ממש התרחקתי שבועיים מלבעוט ברגליים ופשוט לפרסם. ואז זה פגע, אנחנו'הולכים לבטל את החרא הזה ועכשיו אנחנו'מחדש, אתה יודע, לאט לאט נותן החזרים של דוכן והחזרי כרטיסים במכירה מוקדמת. אני'שמרת על קור רוח, אתה יודע, הרבה אנשים אמרו: “אוי, זה ממש מבאס.” אני'אני אוהב, כן, אתה יודע מה יש לי כאן. שני הכינוסים שלי נסגרו. זה'זה לא הכסף האבוד, זה'העובדה שאני לא'אין לי פוטנציאל להרוויח את הכסף הזה כדי להכניס לחברה.

כל הכספים בצד, אתה גם מפספס הרבה כיף. 

כֵּן. אני אוהב את משפחת הקעקועים זה מה שאני קורא לזה ביחד. והגיה סיטי דומה קצת למפגש משפחתי להרבה אנשים.

מה הכי התגעגעת בזמן שהיית נעולה?

אחד הדברים האהובים עליי בקעקוע הוא רק החברותא. אתה יודע שאני'אני בטוח שזה'יהיה שונה כשכולנו יכולים לבלות. אבל אני'אני מצפה לכל האמנים, אתה יודע, להיות מסוגלים ליצור שוב קעקועים גדולים, ליצור קשר עם הלקוחות שלהם. הרבה אנשים, זאת אומרת'זה הפרנסה שלהם, זה'זה אורח החיים שלהם. הם משתוקקים לקעקע ואינטראקציה עם הלקוחות שלהם ולנהל שיחות טובות ולהיות המטפלים האלה שאנחנו בזמן שאנחנו מקעקעים אנשים. זה'בגלל זה אנחנו'מחדש אמני קעקועים. מה שהכי חסר לי זה רק להיות אמן קעקועים.

האם יש לך מושג מה יהיה הקעקוע הראשון שלך בחזרה? 

המממ. אה בסדר. כֵּן. אשתי – סרבנה פוקס – מביטה בי כרגע. היא אומרת לי שאני עושה את זרועה מחדש. יש לה שרוול שועל ישן מבז שעשה את זה במקור, אנחנו'כנראה שאכנס לסוף השבוע הזה וקעקע אותה, אז זה'כנראה יהיה הראשון שלי בחזרה.