ליילה רוז שפירו עברה ממכירת פריטי מעצבים שאותם הייתה סוחפת מחנויות יד שנייה למכירת ציפורניים שבורות ותמונות של שמות המעריצים על מצחה. המוכרת יותר בשם TOOPOOR, דוגמנית האינסטגרם, הפאשניסטה והבלוגרית של הסטייל קופצת כעת לסצנת המוזיקה ומפילה את שני הסינגלים הראשונים שלה, “בנות משוגעות“ו” מקונן “.
צילום: אוון קאושה
מאיפה השם TOOPOOR?
כשעברתי לראשונה ללוס אנג’לס לא עשיתי זאת'אין לי כל כך הרבה כסף ואני גרתי על ספה בסלון של מישהו תמורת 300 דולר לחודש. הוציאו אותי מהבית הזה כי בעל הבית מת. פוטרתי מהעבודה ויצאתי בוכה כמו: “החיים שלי's נגמר. אין לי כסף. אני לא'לא יודע מה אני'אני הולך לעשות. ” חזרתי לבית בו התארחתי וכל הילדים האלה עשו קעקועי מקל. והייתי כל כך מוטרדת שקעקעתי את “מסכן מדי” על הברכיים, ואז זהו. הייתי כמו “שמי's TOOPOOR, אני'אני עני מדי. ” האירוניה היא שהשם הזה הביא לי כסף. אני לא'לא יודע איך זה, אבל זה'איך זה עבד.
אני אוהב שהיית צריך לשחד מישהו שכבר היה לו את ידית הטוויטר הזו.
היה חשבון של איזה בחור רוסי שכבר היה לו את זה. “עני מדי” פירושו משהו ברוסית. שלחתי לו הודעה במשך שלוש שנים, בעצם אמרתי, “בבקשה תן לי את שמך, שנה את שמך לזה, שנה את שמך לזה. כאילו, אני צריך את השם המסכן מדי. ” ואז יום אחד הוא שלח הודעה בחזרה ואמר בסדר. ואני הייתי כמו, “מגניב, אני'אתן לך 3,000 דולר. ” והוא היה כמו, “אוקיי, משתנה עכשיו.” ואני לא'לא יודע אם הוא חשב שאני רציני, אני'אני לא בטוח. אבל הוא נתן לי את השם, הכל הסתדר. אני לא'לא חייב לאף אחד 3,000 דולר. אני'אני טוב בזה.
כל הכבוד על הסינגל הראשון שלך, “בנות משוגעות”. מה הסיפור שמאחורי זה?
“בנות משוגעות” חוזר עד 2016. בשנת 2016 צייצתי משהו בסגנון: “הוא אמר שהוא אוהב בנות משוגעות, אבל הוא שונא כשאני משוגע”. כשחיפשתי השראה לכתיבה, ראיתי את הציוץ הזה שוב ופשוט התחלתי לרדת מזה. ואז השורה הבאה היא, “זה לוקח שניים עד רעילים”, ששמעתי בפגישה אנונימית למכורים למין ואהבה. הרעיון הוא שאתה מבין שאולי אתה רעיל, הם'אתם רעילים, או ביחד אתם מוציאים את הגרוע ביותר אחד מהשני. פשוט ממש אהבתי את זה.
צילום: אוון קאושה
מה גרם לך להחליט לעשות מוזיקה?
תמיד חשבתי שאם אני זמרת, אהיה כמו קורטני לאב וצליעה ביזקית, ויתגלגל לי בגרביים בדם. אבל תמיד ממש הפחיד אותי לעשות שיר. הייתי בסביבה של הרבה מוזיקאים שגרים בלוס אנג’לס וראיתי כמה קל לחלק מהאנשים עם Garage Band שמגיע עם המחשב הנייד שלך. אז הייתי מנסה להקליט את עצמי. מעולם לא הצלחתי ופחדתי. היה לי שכן שעודד אותי לנסות את זה שוב, ואהבתי איך זה נשמע. ברגע ששמעתי איך זה נשמע באוזניות עם כמה אפקטים, חשבתי: “וואו, יכולתי להישמע כמו ביונסה, זה באמת יכול לעבוד.” ואז התחלתי להקליט וליצור קשר עם האנשים הנכונים. אבל לא הייתי'לא אומר שזו הייתה תשוקה כל חיי. הלוואי שכן, כי עכשיו זה'זו אהבה חדשה ותחביב חדש. בזמן שאני'אני בכוכב הלכת הזה, אני חושב שאם אנשים מקשיבים, אני צריך לשים משהו שם בחשיבות ובמסר הנכון.
מי היית אומר שיהיו ההורים המוזיקליים שלך שהיו יוצרים את הסגנון המוזיקלי שלך?
אבריל לאבין וחול. ההתרסקות היא גדולה.
אילו תגובות אתה מקבל מקעקועי הפנים שלך?
זה'זה יותר נפוץ עכשיו, כך שאין תגובה. בהתחלה, אני מרגיש שהרבה אנשים הסתכלו עלי כמו: “הו, היא'קשה. ” אבל כשאתה מסתכל מקרוב, הם לבבות ודיו שאומרים “אוהב אותך”, “טפל בזהירות” ו”שברירי “. אז פשוט הסתכלתי חזק כי היו לי קעקועים אלה, אבל אני מרגיש שקעקועים הם התמכרות המשמשת להרגיש כאב אמיתי כשאתה'שוב קהים. זֶה'איך אני רואה את זה.
מהי העצה האהובה עליך שקיבלת בתקופות הכאב שלך?
שהעבר לא מגדיר אותך. מי שאתה הוא מי שאתה כרגע, ומתחשק לי הרבה דברים מהעבר שאני'אמרתי או עשית רדפה אותי, אבל זה'זה לא מי שאני. ואני נותן לזה לאכול אותי חי ואני מרגיש אשם או שיש לי מצפון אשם, אבל אני חושב שבסופו של דבר אפשר לסלוח לך ולצמוח. ולדעת זאת'זה לא מי שאני ושזה לא'אל תגדיר אותי, שזה לא'אל תהפוך אותי למי שאני. אני מי שאני כרגע. זֶה'זה זה.