יליד מרילנד בן ה -20, סטפן ג’יימס, נחתם זה עתה ברפובליקה רקורדס. סטפן ג’יימס מבקש להבדיל את עצמו מה- R שלו&בני זמננו. הרפובליקה רקורדס בן המשפחה החדש ביותר מצטרף לאמנים איקוניים שכבר נמצאים ברשימתם, כגון The Weeknd, Ariana Grande, Drake, Aminé ו- Black Sabbath.
צילום: בריאן זיף
כיצד מילאה המוסיקה תפקיד בגיל ההתבגרות שלך בילדותך?
מוזיקה הייתה בכל מקום. זו הדרך היחידה שידעתי לתקשר באמת.
מה המעריצים יכולים לצפות ממך בעתיד הקרוב מבחינת מוזיקה חדשה?
אני רק כותב על החיים שלי וכנה. כרגע, התעשייה סובלת מבינוניות חסרת תשוקה. אף אחד לא כותב לעצמו, לכולם אכפת רק מהצלחה חומרית ומזהמים את תעשיית המוזיקה בבדים. אני זמרת-יוצרת בנשמתי. אני רק כותב על החיים שלי, בלי מסננים.
צילום: בריאן זיף
היכן החלטת להמשיך את המוסיקה כקריירה?
מוזיקה מעולם לא הייתה בחירה קריירה בשבילי. לא גדלתי כשחשבתי ‘בחירות קריירה’. יצירת מוזיקה הייתה אינסטינקטיבית. הדבר היחיד שעזר לי להתמודד. זו ההתמכרות שלי והטיפול שלי בו זמנית.
צילום: בריאן זיף
בואו נדבר על קעקועים. מה היה הקעקוע הראשון שלך, וכיצד הוא גרם לך להפוך לאספן?
התחלתי להסתבך כשהייתי צעיר ואף פעם לא הפסקתי. אני בן 20, ויש לי קעקועים כאלה במשך שנים. אני מרגיש שרוב [הקעקועים] האלה הם תזכורות, ואני מקבל אחד חדש בכל פעם שאני רוצה שמישהו או רעיון יישארו קרובים.
צילום: בריאן זיף
איזה קעקוע אתה הכי אוהב?
יש הרבה. חלק מהטאטים על השרוולים שלי הם תזכורת לאחי. אלה שעל צווארי הם כמה מהאהובים עלי; הם מזכירים את המאבק המתמיד שלי להשתפר. יש לי קעקוע “dia de los muertos” – זה תזכורת מתמדת שלא צריך להתאבל על האנשים שאיבדתי על כדור הארץ הזה, אלא לחגוג את זכרונם.