מאחורי כל להקה נהדרת עומד צוות המוקדש לדאוג שהמעריצים יכירו ויראו את המיטב מהנגנים האהובים עליהם. בדרך כלל כאשר אנשים שומעים את המילה “סוכן” הם עשויים לחשוב על אנשי עסקים בחליפות וקשרים עם טלפוני בלוטות ‘המחוברים כל הזמן לאוזניהם, אבל זה לא בהכרח המצב כשמדובר בגברים ונשים של קבוצת הסוכנות. לִפְגוֹשׁ דייב שפירו ו טים אימה, סוכני הזמנות מהשורה הראשונה בחטיבות LA ו- New York של The Agency Group, בהתאמה. במשך שנים החבר’ה האלה הזמינו הופעות לכמה מהלהקות הכבדות ביותר ברחבי המדינה. שניהם מגיעים מסצנות מטאל מקומיות והארדקור משלהם, החבר’ה המקועקעים בהרחבה חזרו על המוסיקה ואורחות החיים שהם מאמינים בהם במשך כל הקריירה. לאחר שילוב קורות חיים של הזמנת סיורים מאסיביים המשתרעים מ- GWAR ועד לשאול את אלכסנדריה לכבש האלוהים עד יום לזכור, החבר’ה האלה הם לא הסוכנים הממוצעים שלכם.
מה גרם לך לראשונה לרצות לעבוד בצד העסקי של תעשיית המוזיקה?
דייב שפירו: ניגנתי בתופים בלהקה שהתחלתי בחטיבת הביניים עם החברים שלי ובסופו של דבר חתמנו על הסכם עם ויקטורי רקורדס מיד מהתיכון. סיירתי במשך מספר שנים ובאמת התאהבתי יותר מהצד העסקי במהלך הזמן הזה. אני לא חושב שהייתה תוכנית כלשהי להיות סוכן, זה פשוט קרה. לאחר שהלהקה שלי התפרקה ניסיתי מספר דברים שונים – הייתי מקדם באלבני, ניו יורק; עבדתי בחברת אלקטרה; עבדתי ב- Equal Vision Records; סיור ניהלתי; אני מתופף; קצת ניסיתי הכל. ואז כשהתחלתי לעבוד בצד הסוכנות, אז סוף סוף הייתי בסדר, אני חושב שמצאתי את הדבר שאני מאוד נהנה ממנו ומאז אני עושה את זה מאז.
טים אימה: נדלקתי ללכת להופעות כשהייתי נער וכשהתחלתי לחשוב על להיות אדם בחברה ולעבוד נפלתי על מה שתמיד אהבתי, כלומר מוזיקה והופעות. אז קיבלתי החלטה בגיל 18 או 19 שאני צריך להישאר קרוב למוזיקה אם אני אנסה לחיות חיים. קיבלתי את ההחלטה ללכת לקולג ‘לעסקי מוזיקה. לא היו אז הרבה בתי ספר בשביל זה, והסיטואציה הזו פתחה אותי להתמחות במקום שנקרא Fox Management. בסופו של דבר הם נתנו לי שם המון עבודות, הרבה סיכויים וקצות לחטיבת הניהול. משם הם ביקשו ממני להתחיל להזמין כמה הופעות ללהקות שלהם. זה הלך די טוב, אז התחלתי לעשות את אותו הדבר עבור כמה מלהקות החברים שלי, להקות שהיו פופולריות ברמה האזורית, אבל ממש לא היו להקות מקצועיות. ברגע שהתחלתי לעשות את זה, פשוט דבקתי בזה.
תקריב של טים אימה'קעקועים ביד.
שניכם עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הצד המטאלי של המוזיקה בקבוצת הסוכנות. מה הוביל אותך לאזור הזה?
שפירו: כשגדלתי בשנות ה -90 באלבני, הייתה תנועה ממש גדולה שהתרחשה בצפון מדינת ניו יורק למוזיקה כבדה. בנקודת הזמן הזו היו לנו כל הלהקות המקומיות האלה שבאמת עשו את שמם בכל רחבי הארץ. כל קבוצת החברים שלי ואני היינו הולכים להופעות ההארדקור האלה ובאמת התלהבנו מכל הלהקות האלה. התחברתי מאוד למוזיקה כבדה וזה הפך לחלק גדול וחשוב בחיי, וזה פשוט מעולם לא עזב. כשהתחלתי להזמין להקות נמשכתי למה שאני יודע. בשבילי זו הייתה מוזיקה כבדה, ומאז אני עובד עם זה. כמובן, מאז גיווןתי ועבדתי עם כל מיני להקות, אבל זה בהחלט המקום שבו אני חושב שעיקר הסגל שלי נמצא בז’אנר כבד יותר.
אימה: יש לי סיפור דומה. כשהייתי נער שהלך להופעות, עסקתי פחות או יותר רק במופעי מטאל, הופעות הארדקור ומופעי פאנק רוק. כשהגעתי להתמחות והתחלתי להזמין סיורים, הרבה מהלהקות שהתחלתי להזמין היו כולן להקות מפאנק רוק והארדקור, כמו ויז’ן, טרור טהור וסוג O שלילי. קיבלתי מעט מוניטין של רק עבודה טובה עם הדברים האלה ובניתי עסק ממה שהיה דם חיי אז. מה שכיף לי בילדותי הפך לעסק שלי וככל שהעסק הזה גדל היה קשה לסלק עסק חדש. הלהקה האחרונה שעבדתי אצלה הייתה בדרך כלל מתחייבת ללהקה הבאה, כך שקל פשוט להמשיך איתה כי היא כל הזמן באה אלי כמו שאני הולכת איתה..
מה אתה מחפש בלהקה כשאתה רוצה להתחיל להזמין אותם?
שפירו: אני חושב שהכל מסתכם עד כמה הלהקה מעולה. אני אוהב לעבוד עם להקות שלדעתי הן להקות נהדרות. אני בהחלט יכול לעשות עבודה טובה יותר ללהקה אם אני מאמין בה לא פחות מכולם; אני מעריץ ממש גדול של כל הסגל שלי. אם תיכנס לרכב שלי ותסע איתי איפשהו יש סיכוי של 95% שתשמע אותי מקשיב למשהו שהזמנתי. משם יש עוד כל מיני משתנים בגלל שאם אני חושב שאהיה התאמה טובה ללהקה. האם אני מסתדר איתם ברמה האישית? האם אני מסתדר עם ההנהלה שלהם? האם אני מאמין לניהול שלהם ואני יכול להקים צוות נהדר ולהעלות את הלהקה לשלב הבא? אבל הכל מסתכם בהתחלה להיות רק להקה נהדרת.
דייב שפירו'קעקועים ביד
מלבד עבודה עם להקות כבדות יותר, שניכם גם בדיו כבד. מה שגרם לך לראשונה להתעניין בקעקועים?
אימה: מוזיקת הארדקור, מוסיקת מטאל, בהחלט יש קשר תרבותי שחוזר אלי כשהייתי ילד שמצא את המוזיקה באמצע שנות השמונים. הרבה אנשים שגדלתי איתם, אם הם לא היו במוסיקה, הם הפכו להיות אמני קעקועים ובבעלותם חנויות קעקועים. בחנויות הקעקועים היו אז הרבה תחושות שונות, הרבה אופנוענים ואווירה מפחידה. היה מדהים ללכת לאותם מקומות, להתקעקע על ידי אותם אנשים, לחלוק איתם סיפורים ולהיות חלק מהעולם הזה. אבל לאורך השנים זה פשוט נשאר חלק מהחיים שלי ומאורח החיים שלי, בדיוק כמו שיש למוזיקה, ונראה שזה לא נגמר.
האם יש לך סגנון או אמן מסוים שאתה בוחר ללכת אליו?
אימה: אני אוהב קעקוע מחורבן שנעשה על ידי אדם בעל גישה גרועה ממש. אני מעדיף קעקוע כזה. למעשה הייתי צריך לצאת מגדריי כדי למצוא את האנשים האלה בשלב זה.
שפירו: היו לי מספר אמנים לאורך השנים, אבל לפני כארבע -חמש שנים פגשתי בחור בשם מייק בלקסטון שגר כאן בקליפורניה. הוא לא עובד בחנות; הוא בעצם מגיע אל [קהל הלקוחות שלו]. הוא מגיע לביתי, וזה מדהים. פגשתי אותו בסיור Warped Tour לפני ארבע או חמש שנים כשהוא יצא לקעקע את השטן לובשת פראדה באוטובוס שלהם. שאלתי אם הוא ירצה לקעקע גם אותי והוא קעקע אותי באותו יום באוטובוס. מאז הוא קעקע אותי.
מה היה אחד היצירות האהובות עליך מאת בלקסטון?
שפירו: אני מעריץ מסיבי של איירון מיידן, אז כל הצד השמאלי שלי הוא הקולאז ‘הענק הזה של אדי [הקמע של איירון מיידן]. הוא עשה עבודה פנומנלית בנושא.
וטים, מה היית אומר הוא היצירה האהובה עליך?
אימה: אני וחבריי התחלנו לקעקע באמצע עד סוף שנות השמונים על ידי בחור מפנסילבניה בשם טום ג’ונסון. יש לי קעקוע אחד שכותרתו “הר הגולגולת”. זו רק ערימת גולגלות עם גולגולת ויקינגית למעלה. זה נראה מדהים; זה נראה בשנות ה -80. זה בהחלט קעקוע נהדר שנעשה על ידי בחור עם יחס ממש גרוע. יש לי גם קעקוע בחלק האחורי של השוק השמאלי שלי שהוא ראש עור צלוב עם הראש כגולגולת The Exploited וידיו נותנות לך את האצבע. זה פשוט קעקוע מוזר שהמצאנו ונהנינו איתו.
אחד מטים אימה'היצירות המסורתיות.
נראה שקעקועים ותעשיית המוזיקה, במיוחד בצד הרוק והמטאל של הדברים, הולכים יד ביד. האם לדעתך יש סיבה לכך?
אימה: אני חושב שיש כנראה איזושהי הפקרה והצהרה שהשניים יוצאים יחד. חופש, אני חושב שמוזיקה וקעקועים מייצגים גם את החופש וגם את האנשים המכים לתוף שלהם וחיים בנתיב שלהם. אני חושב שכאן הם מתחברים.
שפירו: אני מסכים, אני חושב שבכל פעם שיש לך תנועה תרבותית כלשהי או קבוצת אנשים שעוסקת בחיים על הקצה שקעקועים הולכים יד ביד עם זה. אני חושב שזה נכון לגבי מוסיקה, ספורט אתגרי, וכל מיני דברים כאלה.
ושניכם משתתפים גם בספורט אתגרי.
שפירו: התשוקה שלי, האהבה שלי בחיים, הסיבה שאני עובד כל היום היא כדי שאוכל להרשות לעצמי ללכת לעשות דברים שאני אובססיבי לגביהם, שהם בעיקר ספורט אתגרי. אני מאוד עוסק בתעופה – אני טייס מסוק ואני גם טייס מטוסים. בעיקר טיס המטוסים שלי הוא אירובטיקה, כל כך טיסה של פעלולים. אני צוללן שמיים ואני עושה הרבה קפיצות בסיס בכל רחבי העולם, קופץ ממבנים, מצוקים, כל מה שאני יכול למצוא גבוה מספיק כדי לקפוץ. אני אוהב את זה; זה מה שמניע אותי לקום כל יום ולעשות את מה שאני עושה.
אימה: לא הייתי אומר שהאופנוע שלי נשען על הצד של האקסטרים; זה כנראה כנראה קשור לשנים הראשונות של העיסוק בקעקוע. הרבה אנשים שהסתובבתי בהם נשענו קצת לכיוון האופנוענים. זה קצת דומה לאבא שלי, כך שאופניים, בין אם הם אופניים ברחובות או אופני עפר, זה המקום שממנו זה בא. אני גם עוסק בדיג ואני בצוות מכוניות מירוץ עם אחי. אז זה מגניב כי אני חושב שדייב ואני שנינו מתעסקים בדברים שזה ממש לא נורמלי. הרבה אנשים לא קופצים מהבניינים; הרבה אנשים לא הולכים לחלק ממרוץ עפר הרדאר.
דייב שפירו'אהבתו לספורט אתגרי מוצגת באמצעות הקעקועים שלו.
מכיוון שאתה מזמין כל כך הרבה סיורים, האם יש מקום מועדף שאתה מאוד אוהב ללכת אליו או לעבוד איתו?
אימה: אני עדיין אוהב ללכת לטרוק [תיאטרון טרוקדרו] בפילי. ראיתי את רוב ההופעות האהובות עלי כילד או בשנות העשרים לחיי בטרוק. אני עדיין מצפה ללכת להופעות שם. גם אני גר במשרה חלקית בניו יורק, ואני אוהב ללכת להרבה מקומות שם למעלה. אני אוהב את מה שהחבר’ה סנט ויטוס עושים עם החדר הזה. זה די מדהים.
שפירו: ובכן, לאחרונה אני מעריץ גדול של L.A. Live במרכז העיר לוס אנג’לס, בעיקר כי זה נמצא חמישה רחובות מהבית שלי. [צוחק] אני מאוד אוהב ללכת תיאטרון פוקס בפומונה; היו שם הרבה הצגות טובות לאחרונה. זה פשוט מקום ממש נחמד עם אווירה נהדרת שם. המקום השני שהם לא עשו בו המון הופעות בזמן האחרון, אבל אולי המקום האהוב עלי ביותר הוא תיאטרון המאיה בלוס אנג’לס זה פשוט יפה, כמו תיאטרון ישן באמת. אני לא הולך להופעות רבות מדי שם, אבל אני תמיד די מתרגש כשאני עושה זאת.
המשך לצפות בסתיו ובחורף לכמה מהסיורים הקרובים של דייב שפירו וטים בורר מ- GWAR, Black Veil Brides, Asking Alexandria, Black Label Society, Pierce the Veil, Circa Survive, Of Mice & גברים ושלל אחרים.
