קייטי שו מדברת כמו דמות מונפשת מתוך אגדה של דיסני עם גושי הזהב המתאימים. קולה רך ומתוק ונוצץ בעוצמת ילדות, ממש כמו המוזיקה שלה. אתה אולי זוכר את להיט הקיץ שלה (או החמצה) "בנות ברוקלין," השיר שכולם אהבו לשנוא ושנא לאהוב. היא גדלה בווירג’יניה ביץ ‘, לצלילי הדיסקו של גלוריה גיינור והקסם של פרנק סינטרה, הבלדות הקאנטרי של שאניה טוויין, וכמובן, מוזיקת הראפ של ג’יי זי. זה טבעי שהיא פיתחה קול כל כך ייחודי, בשונה מכל דבר אחר שהתעשייה שמעה בעבר. הקהל שלה הוא לא נערות הפרברים הרגילות לפני ההתבגרות שאנו מצפים לאמניות צעירות וחדשות ולהקות בנים. תחשוב על קהל המעריצים שלה משולב של אלה שמחזיקים את סטיבי ניקס, הספייס גירלס או לילי אלן בספריית המוזיקה שלהם. באחת מהופעות הרכבת התחתית הרבות שלה, שהרוויחה כסף על מזון ואספקה לאמנות, היא ופגשה את האוקולילה עם המנהל ג’יי לוין. יומיים לאחר יום הולדתה ה -21 מצאה את עצמה באולפן כותבת מוזיקה. Shaw מושך מעל 1.3 מיליון צפיות ב- YouTube ויש לו כמעט 10 מיליון הצגות ב- Spotify.
אינקד נרגשת לשתף את EP החדש שלה “איש קשר” עם רמיקסים עם רמיקסים של יו”ר הבית, מרד הקרן הצרפתית, פליד, גולגלות מסתורין וסלדה. כעת תוכל לרכוש את ה- EP ב- iTunes פה. בנוסף, קיבלנו פרטים בלעדיים על מוסיקה חדשה נוספת בשנת 2015. הזמרת, כותבת השירים, הציירת והבמאית מרובת הכשרונות היא בעלת צליל מתפתח, והסרטונים שלה הולכים בעקבותיו. שו מסבירה כיצד התמודדה עם "בנות ברוקלין" תגובה חריפה, יוצא ומשחק במועדוני חשפנות במונטריאול.
בדיו: 2014 הייתה שנת הפריצה עבורך ועבור המוזיקה שלך. האם אתה חושב שזה בגלל "בנות ברוקלין"?
קייטי: היה לנו קצת באז בתוך התעשייה, אבל "בנות ברוקלין" לקח את זה מחוץ לזה והציג את המוסיקה שלי לציבור. כל השנה הייתה באמת נקודת מפנה נהדרת ומבוא למה שאנחנו עושים. זה גרם לנו לעשות מה שאנחנו רוצים ולהמשיך לדחוף קדימה. זה היה כל כך מרגש.
איך התמודדת עם "בנות ברוקלין" משוב שלילי?
כשזה קרה, זה היה שונה מאוד מההרגשה שלי לגבי זה עכשיו. זה הרגיש כאילו הציקים לי כל האינטרנט בבת אחת ולקחתי את זה ממש באופן אישי. כעת, כשהזמן חלף, אני באמת מבין שקהילת ברוקלין היא בעיקר מי שגבתה, אבל השיר לא נכתב עבורם, הוא נכתב לאנשים שמעולם לא היו בברוקלין ולאנשים שחולמים על זה. אנשים כמוני, שידוע לך, עזבו את וירג’יניה בלי כסף בכיס ועקבו אחרי חלומותיה. אנשים כמו אחותי הקטנה ואני שהלבישנו חרא מוזר בתיכון ואנשים לעגו לך אבל הרגשת נפלא. רציתי לפנות לאנשים כאלה ולתת להם לדעת שזה הרבה יותר מגניב להיות מוזר מאשר להתמזג. אנשים בברוקלין לא ממש צריכים את זה, בהכרח, כי הם כבר מגניבים והיפים וצעדים. בקצב התוף שלהם. זה לא ממש לברוקלין.
למה אתה חושב שלברוקליניטים הייתה בעיה כזאת עם השיר?
אנשים אמרו שאני לא מברוקלין ולכן אני לא מסוגל לשיר על זה. אבל לבוא ממקום אחר ולעלות לרגל כדי להגיע למקום הזה – לא נולדתי כאן, נאלצתי לעבוד קשה כדי להגיע לכאן – נותן לי הרבה להשוות את זה. אני חושב שזה הופך את דעתי לתקינה למדי.
אני יודע "בנות ברוקלין" לא היה השיר הראשון שכתבת מתי כתיבת השירים שלך המריאה?
כתבתי שיר אחד, "עננים", וביום הראשון באולפן ג’יי לוין ואני עיבדנו את זה מחדש וניסינו להבין מי אני כאמן. כתבנו מאות שירים ביחד, כנראה עשרה מכל מאה זה טוב ואז שניים מתוך עשרה אלה מדהימים; יש לך מזל אם אתה מקבל אחד שהוא מדהים. מעולם לא הייתי באולפן; האולפן שהוא לקח אותי אליו לא היה האולפן הכי מטורף ומפואר, אבל כשהלכתי לשם הרגשתי שאני בסרט! צילמתי הכל; זה היה מדהים.
יש לך צליל ייחודי מאוד שמייחד אותך מאמנים אחרים. האם אתה מחשיב את עצמך כזמר פופ?
אני חושב שמוזיקת פופ היא כמו מתמטיקה של ז’אנרים, בעוד שהיא זהה בכל מדינה. שיר פופ טוב, כל אחד יכול להבין. אבל על האסימון הזה, אנחנו רוצים לבצע שינויים – במקום לשים את הספין שלנו על אנשים ש”פוחדים “או רואים בכך תענוג אשם להאזין לפופ. תמיד עבדתי באמצעות דיוקן עצמי וציורים. כשהייתי בבית הספר לאמנות הציורים שציירתי לא מופשטים או סופר אקספרסיוניסטים, הם היו מאוד נרטיביים, וזה לגמרי לא בסגנון לאמנות כרגע. אני מתקרב לאמנות באופן ספציפי עבורי ומספר את הסיפור שלי, אך עדיין קשור לאחרים. אני לא מתחבא מאחורי שכבות מטאפורה. אני חושב שזה הרבה יותר מאתגר לעבוד על זה ולא רק להגיד מילים שנשמעות טוב ביחד. יש מקום לאנשים למצוא משמעות עמוקה יותר אבל אני לא רוצה שמישהו ישב שם ויפענח את המוזיקה שלי. אני רוצה שהם ירגישו את זה מיד.
איך ההרגשה להיות חלק מתעשיית המוזיקה?
זה מטורף. אני צופה מאחורי הקלעים כבר שנתיים, ולבסוף הופך להיות חלק מזה בהחלט מרגיש מוזר. אני נאבק בנרקיסיזם של זה כי אני תמיד מודאג מכך שאני פועל בדרך כלשהי שאנשים יתפסו כמשהו אחר. אני לא רוצה לחשוב על עצמי להיות גדול ממני, אבל אני גם לא רוצה להקטין את ההישגים שלי, אז אני נתפס לפעמים במרחב המוזר הזה. אבל על ידי התמקדות במה שקורה בעסקי המוזיקה ובמהדורות חדשות ובמסלול שאמנים לוקחים דרך המדיה החברתית שלהם, אני באמת לומד שהיום, אין דרך נכונה לעשות את זה. כבר אין נוסחה. אנחנו לא יכולים לבסס את זה ממה שאנשים אחרים עושים – לאף אחד אין את התשובות כרגע. זו תקופה ממש מפחידה ומרגשת, לדעתי, בתעשייה.
ספוטיפיי היא בהחלט מוצא מיוחד לאמנים חדשים.
ספוטיפיי הופכת לאחד הכלים האהובים עלי. אנשים יכולים לבחור ולשמור שיר ספציפי או ללחוץ על פרופיל האמן שלי וללמוד עלי ועל מה אני מקשיב. מנויים מקבלים מיד את המוזיקה שלי בכל פעם שאני משחרר משהו. יש בו גילוי מוזיקה, שיתוף והדבר התועלתני, כך שאנשים יכולים להקשיב ממש בקלות. זו הזדמנות מצוינת בשבילי לשתף את המוזיקה שלי.
הרבה אנשים תקפו את ההיבטים החזותיים של "בנות ברוקלין" סרטון, אבל אז שחררת "קשר אנושי" עם מראה שונה לגמרי. מה עשית אחרת?
פעם ראינו איך "בנות ברוקלין" עבד בשבילנו, מיד ידענו שעלינו להוציא עוד קליפ בעוד שאנשים עדיין זוכרים את שמי. שחררנו "קשר אנושי" כמעט חודש לאחר מכן. רצינו ללכת עם האסטרטגיה הזו של תמיד להוציא מוזיקה עם ויזואלי. אין לי בעיה עם הדרך שבה ["בנות ברוקלין"] הסרטון נעשה, אבל הוא ביים על ידי מישהו שלא הכרתי אישית והוא לא הבין איך אני רוצה שיתפסו אותי. לאחר מכן, נשבעתי לעצמי לא לתת לאף אחד אחר לתאר אותי. רק אני יכול לעשות זאת. כעת אני משחרר רק סרטונים שאני מביים באופן חלקי. חלק מזה הוא פרנויה וחלק מזה הוא פריק שליטה; זה היה גם קצת מנגנון הגנה. לא הכנתי את ["בנות ברוקלין"] וידאו; זו לא האמנות שלי להגן. אם מישהו יגיד קצת שטויות "קשר אנושי", אני יכול להגיד ‘ביימתי אותו ועבדתי על זה למעלה מחודש וחצי.’ אני יכול להגן עליו כל היום עד שהפרות יחזרו הביתה. זה ממש חשוב לי.
ספר לי על הסרטון עבור "לילה תלך לאט".
יש למעשה חלק ב ‘ "לילה תלך לאט" בהתהוות. השירים עצמם מחוברים על ידי הסרטונים. למעשה כתבנו חלק ב ‘כשהלכנו לצלם "לילה תלך לאט." הבנו ["לילה תלך לאט"] הייתה ההזדמנות המושלמת להציג את הדמויות.
מה המסר שאתה משתף בסרטונים האלה?
יש שתי דמויות, דילן וג’ני, וזה סיפור אהבה שהופך למשהו אחר. שני הסרטונים עוסקים בתפקידים שאנו משחקים במערכות יחסים והציפיות שיש לנו אחד לשני. כיצד כל מערכת יחסים תקפה והאם היא מסתדרת או לא, מעמידה את הדברים על מנת שהקרה הבאה תתרחש.
מה עם חיי האהבה שלך? אתה יוצא עם מישהו?
אה כן, אני גר עם החברה שלי כבר שנתיים בברוקלין.
והיא נותנת השראה לכתיבת השירים שלך?
זה תמיד יום אחר, סיפור אחר. ג’יי ואני מכירים אחד את השני די טוב, אז כל מה שקורה בחיינו, אנחנו מנסים להכניס את עצמנו לשני'נעליים. כשאני כותב שירי אהבה, ברור שאני חושב על האהבה שלי, אבל אני עדיין מוצא דרכים לכתוב על שברון לב. זה סוג של בלי אור-בלי-החשכה. חשוב לכתוב על כאב לב גם אם החיים שלי מאושרים כרגע.
האם אתה חושב ש "לילה תלך לאט" הווידאו מציג את הקשיים שעמם התמודדת או שאחרים מתמודדים ביציאה?
יש היבטים של זה, אני חושב, שאנחנו מראים. הנקודה של הסרטון לא הייתה כה גדולה, אממ (היא נושמת עמוק). מה שאמרתי קודם על התפקידים שאנו יוצרים זה לזה, והאופן שבו המיניות של מישהו יכולה להפוך לזהות שלו – אני לא חושב שזה דבר טוב. אני לא אוהב את זה. הזהות שלי היא האישיות שלי והאינטליגנציה שלי והכישרונות והכוחות שלי ולא עם מי אני מעדיף לשכב.
האם אי פעם אתה המום מהקריירה שלך וחושב שאני לא יכול לעשות את זה?
כל הזמן. אלה חייו של אמן. אני תמיד חושב, אני עובד על זה במשך חודשים, מה אם לאף אחד לא אכפת? הוצאתי את כל החיסכון שלי בזה, מה אם לאף אחד לא אכפת! זהו סיכון שאנו לוקחים כל הזמן, ואני כל הזמן נלחם בפחד הזה, בין אם אני באולפן ובין אם על הבמה. האדרנלין מפחד והתרגשות הוא התרופה בתעשייה.
אתה גם צייר; האם עיצבת את הקעקועים שלך?
ציירתי את מגף הבוקרים שלי, המפתח לבית של אבא שלי בווירג’יניה והציפורים. הציורים של אגון שילה על זרועי מבוססים במידה מסוימת, כך שהבאתי אותם לאמנים שונים כדי לפרש מחדש. אני בהחלט מצפה לעבד את כולם על ידי אדם אחד כדי שיוכלו להתאחד מחדש.
כמה קעקועים יש לך?
שש, שש וחצי? עשיתי את הקעקוע הראשון שלי ממש לפני שעברתי לניו יורק, שלוש הציפורים הקטנות. יש לי שלושה אחים ותמיד היה שיר מיוחד למשפחתי כשהיינו יוצאים לקמפינג; נשחק את קלטות הקלטות הקטנות של בוב מארלי ברגע שנצא לדרך העפר. [הקעקוע] היה חייב להיות קשור למשפחה כדי שאבא שלי לא היה כועס על זה שקיבלתי.
אה, הרבה מילים ראשונות של הורים.
(צוחק) את רובם קיבלתי באותה שנה וחצי. עדיין יש לי כל כך הרבה עבודה על הזרוע, אבל עכשיו כשאני מבוגר יותר ומבין שקעקועים טובים אינם זולים, אני מחכה עד שאוכל לזרוק לזה זוג גדול..
מה חכמת המוסיקה הבאה? האם בכוונתך להוציא אלבום שני בשנת 2015?
יש לנו כתיבה שאנו רוצים לשחרר. אם זה EP או אלבום יהיה תלוי איך המוזיקה עובדת יחד. ברגע שנעשה את נתח הכתיבה האחרון, נוכל לסגת לאחור ולהסתכל על הכל ולראות מה מתאים. אני בהחלט הולך לשחרר משהו בשנת 2015 אבל זה עדיין קצת תעלומה.
מהי הדרך האהובה עליך להופיע?
אני הכי רגיל למקומות קטנים בניו יורק. בכל פעם שאני רואה את האנשים נעים ורוקדים – שיחקתי מופע זירה אחד עם ברידג’ט מנדלר ואף אחד לא הכיר את המוזיקה וזה היה קהל צעיר יותר כך שאנשים ישבו – זה היה מוזר. אחת ההופעות האהובות עליי ששיחקתי אי פעם הייתה במונטריאול קטנטן, מה שהיה פעם מועדון חשפנות. היו 25 אנשים בצמרות ההופעות, אבל מעולם לא ראיתי קהל רוקד כל כך ומתעניין בזה. אני אעמוד בזה בניגוד להצגה שבה מאות אנשים עומדים במקום. באמת אכפת לי שאנשים ישירו לי את המילים שלי; אני חושב שכולם עושים. זה החלום מספר אחת, מרגיש את החיבור הזה עם הקהל.
מה אתה חושב שהיית עושה אם לא היית רודף מוזיקה?
זה ישמע קצת היפי, אבל אני לא באמת חושב שיש מציאות שבה לא הייתי עושה את מה שאני עושה עכשיו. מעולם לא הייתי כל כך שלם וחופשי לבטא את עצמי ואני מרגיש שיש לי את הכלים לעשות זאת. אני לא רוצה להישמע אובססיבי לעצמי, אבל אני חושב שחשוב לי מאוד לחצוב חלל שהוא שלי. אני לא רוצה להיות מישהו אחר, אני רוצה להיות קייטי שו הראשונה.
בדוק את קייטי שאו'שEP חדש לרימיקס “מגע אנושי” עם רמיקסים של יו”ר הבית, מרד הקרן הצרפתית, פליד, גולגלות מסתורין וסלדה. עכשיו אתה יכול לקנות את ה- EP ב- iTunes כאן.
אתה יכול גם לראות את קייטי בסיור איתו מאדי דיאזבתאריכים הבאים:
4/20 בוסטון, MA /המזרח התיכון למעלה / קנה כרטיסים
4/21 ברוקלין, ניו יורק / Rough Trade / קנה כרטיסים
4/24 פילדלפיה, הרשות הפלסטינית / צפון כוכב בר / קנה כרטיסים